כאשר ה- Cord 812הושקה, ב-1935, היא עוררה סנסציה. המרכב עוצב על ידי המעצב הנודע Gordon Buehrig בסגנון ארט-דקו, משלב קלילות ועוצמה. המכונית נמכרה בארבע תצורות מרכב, אבל הקופֶּה הדו-מושבית היתה הנחשקת מכולן. החרטום שידר מכובדות כבדה, הירכתיים קלילות למראה. הגרסאות המוגדשות אופיינו בארבעה צינורות מפלט גמישים שהגיחו מתוך מכסה המנוע. בחרטום לא הותקן כונס אוויר מקובל, ובמקום זאת שובצו בו פתחי אוויר אופקיים. פנסי ה-Pop-up הקדמיים נבלעו בתוך הכנפיים – חידוש עולמי, שסייע ליצירת מראה חלק ואירודינמי.
ל-Cord היו גם צירי דלתות חבויים, מגבים בעלי מהירות משתנה, מערכת מחוונים עשירה, מערכת צליל מקורית, ועוד חידושים. המושבים והדלתות צופו בעור משובח, הגג התקפל אל תוך תא מיוחד באחורי המכונית.
לרוב ה-812 היה מנוע 8V בנפח 4,739 סמ"ק והספק 170 כוחות סוס, אבל זו שלפנינו היתה אחת מ-64 שצוידו במגדש-על Schwitzer-Cummins, שהעלה את ההספק המרבי ל-289 כוחות סוס. חידוש מכני משמעותי היה המתלים הקדמיים העצמאיים – נוחים ומדויקים יותר מסרנים חיים שהיו מקובלים באותה תקופה. ארבעת בלמי התוף היו הידראוליים. למכונית היתה תיבת ארבעה הילוכים אוטומטית למחצה, כולל אובֶר-דרייב שאִפשר נסיעה מהירה. על חישוקי ה-16 אינץ' הורכבו צמיגים לבני-דופן אלגנטיים.
ה- Cord היתה המכונית האמריקאית הראשונה שיוצרה עם מתלים קדמיים עצמאיים והנעה קדמית; סיטרואן Traction הציגה מכלולים מתקדמים אלה שנה אחת קודם.
שורה תחתונה: מהפכה טכנולוגית בקליפה אמנותית
מחיר: 240 אלף דולר
