ההיסטוריה של המותג הקובני המוכר בעולם ידועה לרוב חובבי הסיגרים: השם, שמשמעותו "טבק" בשפת שבט טאינו, שממנו הגיע מנהג עישון הסיגר, וגם העובדה כי המותג יוצר אקסקלוסיבית לפידל קסטרו, לשימושו הפרטי ולמתנות לאורחיו, עד שהושק, כעבור 18 שנה, כמותג עילית של Cubatabaco ונעשה זמין לציבור.
אך ישנם כמה פרטי היסטוריה קטנים, ידועים פחות. אותו סיגר ששבה את לבו של קסטרו היה בויטולה הידועה כיום כ-Lancero. ב-1964 הוא גולגל במפעל קטן ואלמוני בפינאר דל ריו, ובגלל האתגרים שבגלגול סיגר ארוך ודק, רק טובי הטורסדורים נבחרו למשימה, ובראשם יוצֵר הבלנד, Eduardo Rivera Irizarri. כשהייצור עבר למפעל El Laguito, המייצר את הסיגר עד היום, ניתן לסיגר השם Laguito No.1, ורק ב-1966 הודבק לו שם המותג – Cohiba.
כמו בכל סיגרי קוהיבה, הטבק של Lancero מורכב מעלי סֶקו וליחֶרו מהנבחרים של האזור המפורסם ווּאֶלטה אבאחו, שאליהם מצטרף, לפי שמועות בלבד, עלה סופר פרמיום נוסף – מֶדיו טמפו, וכולם עוברים תהליך תסיסה נוסף, אחד יותר מכל סיגר סדרתי אחר של קוהיבה.
ארץ ייצור: קובה | מילוי, אוגד ועטיף: קובה | ויטולה: לנסרו (½7 x 38) | מחיר: 370 שקל
