כבר בנחיתה בפיומיצ'ינו, נמל התעופה של רומא, הניחוח הטרי של קפה ופּרוֹשוּטוֹ קרוּדוֹ הציף אותי בתחושה של חופש.
הצעד הבא היה הצגת תעודת החיסון שלי נגד קורונה בפני צוות ההפלגה, שאימת ואישר אותה. בהגעה לנמל צ'יוויטָוֶקיה, פניתי למסוף של חברת נורוויג'יאן. שם התפוגגו מיד כל חששותיי בקשר לנסיעה ולשייט. האנשים שראיתי סביבי עטו מסכות, חייכו אלי, ושפת הגוף שלהם הקרינה שמחה. האווירה הייתה ידידותית ומסבירת פנים, גם מצד הצוות שערך לנו, האורחים, את בדיקות הקורונה. לפני העלייה לאנייה, ששמה NCL Epic, הכול התנהל באופן מהיר ובטיחותי. אחרי 20 חודשים של הסתגרות בבית, הרגשתי הכרת תודה. עברתי את בדיקות הבטיחות והביטחון בקלות, ואז עליתי על ה-Epic שהייתה מוארת וזוהרת הודות לצוות האדיב והמזמין של האנייה.
אחד מאנשי הצוות ליווה אותי לסוויטה המרווחת שלי, שבה היו מיטת קינג סייז, שירותים, ומרפסת. איזה אושר! השארתי את המזוודה בחדר, ויצאתי לארוחה קלה ב-O'Sheehan, מסעדת בר וגריל, שבה טעמתי את המרגריטה הראשונה שלי במסע, נאצ'וס, ופאי בשרי מהמטבח האירי.
משם המשכתי לתור את סיפון הגג של האנייה ומצאתי בו מוזיקה חיה, ברים, בריכות שחייה, אמבטיות חמות, מגלשות מים, קיר טיפוס, ומזנון שפועל בכל שעות היממה. צפיתי בשקיעה, ואז חזרתי לחדר כדי להתכונן לארוחת הערב הראשונה שלי באנייה, במסעדה הצרפתית, Le Bistro.
לכבוד הערב החמים הזה, שבו היינו אורחיו של ניק וילקינסון, סגן נשיא אזורי חברת נורוויג'יאן, הזמנתי מרק מוקרם של פטריות סתיו, סטייק פילה מיניון מדיום רֵר, ופנה קוטה ברוטב תותי שדה ופיסטוק. עם הארוחה הוגש יין ריוחה מעולה והשירות היה לעילא ולעילא . אחרי האוכל, הערב הקסום נהיה קסום עוד יותר תחת שרביטו של קוסם ספרדי בשם דניאל. משם עברתי לערב קריוקי בטרקלין ה-Bliss Ultra, ושרתי שם את לה איסלה בוניטה. מתודלק בתשואות שקיבלתי מהקהל, סגרתי את הערב במסיבת דיסקו גרוּב שהייתה בעיצומה במועדון ה-Spice H2O שבסיפון 15 העליון.
כשהתעוררתי למחרת, הייתי כולי אושר. עליתי שוב לסיפון העליון, ושם היינו אני, נפולי, והאוכל האיטלקי האהוב עלי. חטפתי כוס קפה ב-Garden Café וירדתי לחוף. מהנמל יצאנו לסיור שארגנה עבורנו חברת נורוויג'ן, בהדרכתה הנפלאה של המדריכה בּרוּנֶלָה. שמעתי כל כך הרבה סיפורים מדהימים על ניאפוליס – "העיר החדשה," ועל הפיצה מרגריטה הראשונה בהיסטוריה. מעניין שהצבעים של פיצה מרגריטה הם צבעי הדגל של איטליה: ירוק – בזיליקום, לבן – מוצרלה, ואדום – רוטב עגבניות. פנטסטיקו! העיר העתיקה של נפולי מפורסמת בפיצה פריטָה (מטוגנת), שברונלה הגישה לנו לטעום. בלִיל של צלילים מילא בערבוביה את הסמטאות הקטנות של בירת דרום איטליה – איטלקית קולחת, צחוק רם, ורוכלי מזכרות שפלירטטו עם תיירים מכל העולם. מקסים שחבל על הזמן! כל המזכרות שהם מוכרים אמורות להביא מזל ואהבה. איזה שילוב נפלא. פוֹרְטוּנָה אֶ אָמוֹרֶה!
לאחר שהתענגנו מפיצה מרגריטה ואספרסו קצר, ולגמנו לימונצ'לו שמימי באחד הדוכנים, חזרנו לנמל. נפרדתי מהעיר הקסומה הזאת בברכת א-ריווֶדֶרְצִ'י, ושמתי פעמיי אל המתחם היוקרתי The Haven שבמפלס הגג של האנייה. המתחם כולו מעוצב בצבעי בז' וזהב ומשרה תחושה יוקרתית מושלמת. אורחי המתחם נהנים ממספר סוויטות ברמה הגבוהה ביותר, בריכת שחייה פרטית, בר מפואר, ומסעדת יוקרה. ההרגשה שם היא כמו על אי בלב ים אינסופי.
משם המשכתי למועדון "המערה" – the Cavern, לטעום קוקטיילים מרעננים מפירות וירקות אורגניים. בחרתי במשקה מלפפונים צונן. באותו ערב סעדתי את ארוחת הערב במסעדת "מנהטן" כשברקע מוסיקה חיה שהעצימה את חווית מרק הבצל הצרפתי והטליאטלה א-לה בולונייזה. אחרי האוכל ביליתי בקזינו של האנייה בערב של משחקי קזינו שכלל רולטה, בלאק ג'ק, דארטס, וקוניאק קורבואזייה. סגרתי את הלילה עם מרגריטה קפואה ופיש אנד צ'יפס בפאב האירי.
למחרת התעוררתי אל בוקר בהיר וצח בנמל ליבורנו. יצאנו לטיול של יום שלם שארגנה עבורנו חברת נורוויג'יאן, הפעם בטוסקנה, עם נהג איטלקי שהוביל אותנו בכבישים מתפתלים בין שדות מוריקים. זו הייתה חתיכת חוויה! כשהגענו לסן ג'ימיניאנו עצרנו במסעדת פָטוֹריָה סן דוֹנָטוֹ לבראנצ' טוסקני טיפוסי. פרוסות טריות של סלמי ופרושוטו קרודו, הר של ריקוטה, גורגונזולה, זיתים ולחם בשמן זית, וקיאנטי כאוות נפשנו, ישר מהיקב. הטעם הערב עדיין מענג לי את החך!
הנוף המרהיב של טוסקנה המקיף את העיירה היה עוצר נשימה, ואנחנו שוטטנו בסמטאות העתיקות, בין חנויות קטנות, פיצריות, מסעדות, ונָסטרו אזורו, הבירה האיטלקית. הסיור הזה היה תוספת ממש נעימה לנופש בספינה. בסיומו של היום הנפלא הזה חזרנו למלון הצף שלנו, ושם חיכתה לנו ארוחת מלכים נוספת במסעדת לה קוצ'ינה. הזמנתי ריזוטו בנוסח איטלקי ומנה טעימה וססגונית של פירות ים. מוקף בצוות חייכני שרק חיפש איך להנעים לנו את הזמן, ובידי כוס מַלְבֶּק, בחרתי לקינוח בעוגת גבינה, שהתגלתה כבחירה מעולה.
משם המשכתי לבר-תיאטרון של האנייה כדי לצפות במחזמר פריסילה מלכת המדבר, קברט נהדר וייחודי שנסוב סביב שתי דראג קווינס ואישה טרנסית החוצות את המדבר, מופע שבהחלט "פתח לי את הראש." המופע זכה למחיאות כפיים סוערות. משם הובילו אותי רגליי למסיבת GLOW במועדון ה-Spice H2O, שם פגשתי כמה חברים מהארץ, סטודנט הולנדי, ורופא מדרום אמריקה. חבורה מדהימה! ריקודים וצחוקים כל הלילה. היה כיף חיים, תודה רבה לכולם!
השבת הוקדשה למנוחה. התחלתי את היום בחדר האוכל Taste, עם ארוחת בוקר מרעננת שכללה ביצים מקושקשות, סלמון, רוטב בֶּרְנֶז בנפרד, פירות טריים, וקפה אמריקנו של סטארבקס.
היום היה יום של מנוחה שקטה ורוגע לגוף ולנפש… חדר כושר וספא ואחרי זה בראנצ' – ארוחת צהריים קלה בסיפון 15 עם להקה של מוסיקה חיה ומסביבנו הים – כחול עמוק עד קצה האופק, חנויות פטורות ממכס לאוהבי-קניות, וכאפריטיף – מועדון הסיגר והוויסקי, סיגר קוהיבה וכוס של בלאק לייבל. ומאווירה רוגעת לפיוז'ן ססגוני במועדון הPosh Beach Club- שבמפלס העליון.
אווירת הפיוז'ן נמשכה גם בסטיקיית ה-Cagney's Steakhouse עם לובסטרים מצוינים ויין צרפתי אנין לארוחת הערב. התחנה הבאה שלי הייתה ה-Ice Bar, כדי להעצים את החוויה. לקחתי שוט של וודקה סקאי בתוך איגלו בטמפרטורה של מינוס 17 מעלות. כמה דקות אחרי זה צפיתי בהנאה באחד הלהיטים הכי חמים של ברודווי, Burn the Floor, ובמסיבת נוסטלגיה של שנות ה-90 פגשתי חבורה של חברים, ורקדנו כל הלילה.
כמה שעות אחרי שהתעוררתי בנמל ברצלונה, קלטתי שנגמר, צריך לחזור הביתה. הפלגת הנופש הגיעה לקצה.
בשנה הבאה אין ספק שאשאר שבעה לילות במקום ארבעה, ואבחר בשיט מברצלונה לפלמה דה מיורקה, וחזרה לצ'יוויטווקיה דרך סרדיניה.
אני ממליצה בחום ובלב שלם על השייט עם נורוויג'ן, לישראלים ולכל אחד אחר, וזה לאחר שהתחוור לי באופן מוחלט שמבחינת הקורונה – התנאים באנייה מוגנים ובטוחים לחלוטין.
