פורטוגל, ארץ היין הרומנטית, נשארה מסורתית, כמעט עתיקה, בחלקה הצפוני, באזור יינות הפורט המפורסמים. שם עדיין "דורכים ענבים", פשוטו כמשמעו, ברגליים יחפות, בתוך Lagares (אגנים או בריכות מבטון או משיש), גברים ונשים יחדיו, לקצב צליליו של אקורדיון זקן וצורמני. לא, זאת לא הצגה, זו שיטת ייצור ישנה של יינות פורט, שיטה בדוקה ויעילה למרות התקדמות הטכניקה. הדריכה מוסיפה לתירוש חלק מהטנינים של הזגים והשדרות, ומדגישה את הצבע האדום הבוהק.
2,200 דונם של כרמים על גבעות אבן צפחה וגרניט גולשים כלפי "נהר הזהב" Douro, נהר החיים של יינות הפורט. הכרמים נטועים בידי אדם, בחפירה על אבן, פיצוץ לכל שתיל, על טראסות מעוגלות. כרמים הדורשים עבודה קשה מכורמי האזור. 17 זני ענבים מאושרים לייצור הפורט, וארבעה מהם שולטים: טוּריגה נסיונל, טוריגה פרנקה, טוריגה בַרוֹקַה וטינטה רוריז.
הקווינטה, היקב, בעל היסטוריה ארוכת שנים, עבר ב-1999 לבעלותו של פרנסיסקו חוויאר דה אוֹלַזַבַּל, היינן החרוץ שהיה בילדותו בין עובדי היקב. מבנה היקב – בניין מוארך בלב שטחי כרמים אינסופיים, בנוי מאבני גרניט, עם גג אדמדם הנראה למרחוק.
שורה תחתונה: מסורת הפורט נשמרת
