חברת Drew Estate הוקמה בניו יורק ב-1996 על ידי ג'ונתן דרוּ ומרטין סאמֶל, שניהם ללא כל עבר משפחתי בעולם הסיגרים והטבק, טיפוסים ציוריים ואקסצנטריים במובן החיובי. המוטו שאותו בחרו לעסק הוא ”The Rebirth of Cigars” (לידה מחדש של עולם הסיגרים), עם הרצון להתאים את עולם הסיגרים הישן – הן בטעמי הסיגר והן במיתוג ובשיווק – להווה ולעתיד. כשנתיים לאחר הקמת החברה עברו לניקרגואה, לנסות לממש בה את חזונם. באופן מפתיע, ותיקי התעשייה במדינה שיתפו פעולה עם הצמד המוזר הזה שנחת עליהם מניו יורק. חוזה אורלנדו פדרון אף כינה את ג'ונתן דרו, בנימה חיובית, "הגרינגו המשוגע". מפעל הסיגרים של דרו אסטייט באסטלי הוא כיום הגדול בניקרגואה ואחד מחמשת הגדולים בעולם. ב-2014 המותג נמכר לענקית הטבק Swisher International והוא מתפקד כחברה בת עם אותו צוות ניהולי. היקף הייצור נכון להיום הוא כ-40 מיליון סיגרים בשנה, והמוכרים ביותר בישראל הם Liga Privada no. 9 ו- Liga Privada T52.
כדי להבין את מהות המותג Drew Estate חובה לבקר במטה החברה הנוכחי, וזו היתה חוויה מחשמלת ומעוררת חושים. שטחו כתשעה דונמים, והוא יושב במיקום קסום, על קצה צוק בשולי אסטלי, משקיף על נוף פסטורלי. הוא מאגד בתוכו את המשרדים, המפעל, המחסנים, וגם את הבית שבו מתגורר ג'ונתן דרו, אחד הבעלים. הבית נבנה בצמוד למה שאפשר לכנות, באופן רשמי, "מרכז מבקרים", אבל למעשה זהו מועדון מפנק, עם בריכה, בר בתוכה, ולאונג' סיגרים ובו משקאות ומסכי טלוויזיה, אשר נועד לאירוח סיורים מודרכים של שלושה ימים במפעל – תוכנית סיורים שנקראת כאן “Cigar Safari”.
פרט לבסיס, לתהליך יצירת הסיגר עצמו, שאותו כל היצרנים עושים באותה צורה, פחות או יותר, דרו אסטייט שונה בכל מובן: לעומת שאר חברות הסיגרים בניקרגואה, הוא לא מגדל טבק כלל, הוא קונה אותו – בניקרגואה עצמה, בהונדורס ובמדינות נוספות – ומיישן, אם נדרש, בעצמו; הוא לא חושש לייצר סיגרים מועשרים בתערובות ארומטיות ממקור טבעי, ולַיינים של סיגרים כאלה (דוגמת ACID) זוכים לפופולאריות רבה, למרות הגבלות במדינות מסוימות; בתוך הגלרה הענקית יש אולם מיוחד, סגור וממוזג, המיועד למגלגלים הבכירים של סדרות הפרימיום של המותג; מחלקת ארט פנימית של דרו אסטייט כוללת 36 אמנים מקומיים, אשר מאיירים פוסטרים, לוגו ועיצובים מקוריים נוספים, שבהם מעוטרים לא רק החבקים ותיבות הסיגרים אלא קירות המפעל כולו. והמפעל הזה, עם הארכיטקטורה המיוחדת שלו, הקשתות וגרמי המדרגות המעוצבים, הקירות המצוירים והחפצים האקספרסיוניסטיים הרבים, נראה כהמשך טבעי של הדמות הציורית בשם ג'ונתן דרו…
הסדרה המיוחדת והבכירה, שאותה אנחנו מכירים גם בארץ, היא Liga Privada ("בלנד פרטי" בספרדית) מס' 9 ו-T52. מתוך כוונה ליצור סיגר מיוחד לשימוש פרטי נבחנו לא מעט וריאציות, ורק השתיים הנ"ל צלחו וראו עולם. יחד עם זאת, נוצרו עוד כמה בלנדים מוצלחים, שמפאת כמות מוגבלת של טבק לא יכלו להיכנס לייצור סדרתי, והם נותרו בגדר אולטרא-לימיטד, לשימוש פרטי בהחלט. סיגר כזה יצא לנו לטעום, כשזכינו להכנסת אורחים לבבית ומיוחדת של ג'ונתן. היה זה Liga Privada L40, שהוא Lancero פשוט נפלא.
כשג'ונתן הגיע לניקרגואה הוא לא ידע מילה בספרדית, והיום הוא מדבר עם העובדים בשפת אמם כאילו היתה זו גם שפת אמו. עם אותה תושייה, עולם הסיגרים עשוי לדבר בשפת הסיגרים החדשה של ג'ונתן דרו.
