לכאורה, קזינו ונציה יכול להיחשב כעתיק ביותר בעולם, אבל רק לכאורה. הוא פתח אמנם את שעריו לתושבי ונציה לפני כל בית קזינו אחר, אי שם בשנת 1638, ובעת ההיא היה מעוז האריסטוקרטיה, נגיש לבעלי ממון בלבד ומכתיב קוד לבוש קפדני להימורים, הכולל מסכה ייחודית ויקרה. אלא שגורלו לא שפר, והוא נסגר בשנת 1774. סיפורנו היה מסתיים כאן, אלמלא החליטה עיריית ונציה לפתוח אותו מחדש בשנת 1959, אך במבנה אחר – ארמון Ca’ Vendramin Calergi. הארמון מלא ההוד אשר לגדות התעלה הגדולה בעיר נבנה בראשית המאה ה-16 בסגנון רנסנס ושימש, בין היתר, ביתו של המלחין ריכרד וגנר. לאחר גלגולים רבים הפך לנכס עירוני, שבו קם לחיים מחדש הקזינו של ונציה.
המבנה כולל שלוש קומות, שעיצובן הפנימי האלגנטי – על הפיתוחים, החלונות המקושתים, הווילונות המשתלשלים מן התקרות הגבוהות, הציורים והשנדלירים המעטרים אותו – מעידים בגדול שאכן מדובר בארמון. במִגוון חדריו פזורים משחקי רולטה, בלאק ג'ק, באקרה ופוקר בכמה גרסאות, וכן משחקים מתרבות הפנאי הצרפתית והאמריקאית. מלבד כל אלה יש בו, כמובן, בר יפהפה ומסעדה מרשימה, והוא מארח אירועים, ארוחות מיוחדות ונשפים, שבוונציה כמו בוונציה כוללים תלבושות מרהיבות ושפע מסיכות. המקום הפך ליעד חובה לתיירים בעיר, ובצדק, אך למבקשים לבלות כאן חשוב לציין שקוד הלבוש עדיין מוקפד מאוד.
שורה תחתונה: עושר מסוגנן
