ונקובר, העיר השלישית בגודלה בקנדה, מאופיינת בגיוון אתני, בקרב מחצית מתושביה האנגלית אינה שפת אם, ועובדה זו באה לידי ביטוי גם במטבח המקומי. בשנת 2022 מדריך מסעדות מישלן הגיע לראשונה לקנדה. שתי ערים – ונקובר וטורונטו – זכו לחלוק את הכבוד כשכמה ממסעדותיהן עוטרו בסמל מישלן הנחשק. שמונה מסעדות מוונקובר נכנסו למדריך (כוכב אחד לכל אחת), וכך גם אל ספר ההיסטוריה הקולינרית של קנדה ושל עולם הגורמה בכלל. אחת מהן, שלכדה את עיניהם של מבקרי מישלן, היתה AnnaLena, שלא דומה למה שאפשר לצפות ממסעדת מישלן קלאסית.
במסעדה הזאת אין מפות לבנות מעומלנות, וגם לא עיצוב נורדי עכשווי. היא נראית קצת אקלקטית, ומזכירה שילוב של מסעדת איכות שכונתית עם וַייב של פאב מקומי ודיינר. זו מסעדה מהזן החדש, שמאפיין את ונקובר. גורמה, מעודן, מעניין, אבל לא מתאמץ. באווירה א-פורמלית, שלא לומר פמיליארית וקצת היפסטרית. יש ונדמה שבכלל קפצתם לדירת הסטודנטים של מייק רובינס, השף והבעלים.
רובינס, אחד השפים הצעירים המבטיחים של קנדה, השתתף ב-2014 בתוכנית "מאסטר שף" הקנדית, לא זכה, אך נעשה מוכר בזכותה. הוא ניצל את המומנטום, וב-2015 פתח את אנה-לֶנה.
המסעדה קרויה על שמותיהן של שתי הסבתות של רובינס, שהיו שונות מאוד זו מזו. שתיהן עוד היו בחיים כשהמסעדה נפתחה. סבתא אנה היתה, לדבריו, אישה קשת יום ומחוספסת, עישנה בשרשרת, שתתה המון קפה ולא מעט אלכוהול. ואילו לנה, אמו של אביו, היתה "אישה חדה כתער", אלופה באפיית פשטידות, והנשמה של משפחת רובינס. שתיהן היו דמויות מפתח בחייו והוא גדל אצלן. "הן חשובות בחיי והשפיעו עלי לא פחות מהורי", הוא אומר.
זיכרונות של טעמי ילדות
כמו השם בעל החיבור המשפחתי העמוק, כך גם כל התפיסה במטבח של רובינס. "ביקשתי ליצור מטבח ונקוברי, קנדי אמיתי, כמו שאני זוכר אותו מילדותי". הוא מספר שאצלו בשכונה גדלו ילדי מהגרים וקנדים זה לצד זה. השכן שלו היה סיני, והחבר הכי טוב פיליפיני. הוא נהג לאכול אצלם לעתים תכופות, והם אצלו, וכך טעמי הילדות שלו הם ערב רב של מטבח אסייתי, תוצרת חקלאית מקומית ומסורת בריטית וקנדית. איכשהו זה לגמרי מסתדר יחד בצלחת.
את התפיסה הזאת הוא ניסה להביא למסעדה. במהלך השנים התפריט השתנה מעט, פחות אקלקטי ואסייתי, אם כי ניכרות בו השפעות ברורות. ביוני 2020 המסעדה החליטה להתמקד אך ורק בתפריט טעימות מרובה מנות, המבוססות בעיקר על תוצרת של חוות וספקים מקומיים עונתיים, ומודגשות על ידי זיווגי יין מתחשבים וקוקטיילים ייחודיים.
תפריט הטעימות משתנה מדי חודש ומותאם לעונת השנה ולחומרי הגלם המקומיים. לדוגמה: חזה עוף עם פטה כבד עוף וכמהין; פירות ים ביין לבן ושמיר, עם לחם קרוע וחמאת בייגל; פטה כבד אווז מעוטר בדובדבן משומר על מאפין שומן ברווז מעושן; ברביקיו עם כיסוני צדפות, קונסומה ברווז ושמן צ'ילי. מנות שהן ממש מפת טעמים לוונקובר של המטבח הקנדי המודרני, עם השפעה פאן-אסייתית ניכרת.
התפריט מחולק ל"פרקים" ומעוצב כפרק בספר. כל "פרק" מצטרף ל"ספר" התפריטים, ומכיל המלצות ליינות המתאימים ללוות את המנות, רובם של יצרנים קטנים, ארוגניים או ביו-דינמיים.
בר המשקאות של המסעדה מושקע ומעוצב באלגנטיות, עם הרבה עץ כבד. הוא מציע מבחר מיני וויסקי קנדי ומרחבי העולם, יינות מרתקים ותפריט קוקטיילים מגוון ויצירתי, כיאה למקום כזה.
משחקים ושובבות
המסעדה שוכנת בסמוך למפרץ יפהפה, צעדים ספורים מחוף Kitsilano הנחשב ובמרחק הליכה קצר ממרכז העיר, ממוזיאון ונקובר ומהמוזיאון הצבאי. בחוץ, ממש על קו הרחוב, דֶק מעץ על המדרכה מאפשר לסעוד תוך כדי צפייה על הרחוב.
עיצוב המקום מתבטא גם בפרטים הקטנים, עם הרבה קריצות שובבות: בין מדפים עמוסי ספרים ואביזרי נוי "תקועים" בקבוקי יין, לצד בובות של דמויות מפורסמות, מהסוג שתמצאו בחדר של מתבגר או במעונות סטודנטים. ספלים דמויי לגו, ופסלונים של גיבורי "מלחמת הכוכבים" עשויים מאבני לגו, הם סוג של קריצה לקופסאות הלגו והצעצועים שרובינס היה לוקח אל סבתותיו, והופך את הבתים שלהן למגרש המשחקים שלו. גם מוטיב הטטריס, שחוזר פה ושם, מבטא זיכרון ילדות של רובינס.
השובבות הילדותית לא פוסחת גם על אופן הגשת המנות. למשל, קינוחים על סוליות נעליים (שטרם ננעלו…), טראפלס בתוך כדורי סנוקר ועוד גימיקים שמזכירים את ימי התום.
מעז יצא מתוק
הקורונה אילצה את רובינס ושותפו, מנהל המסעדה ג'ף פַּאר, לסגור את דלתות המסעדה, כפי שעשו מסעדות רבות. התקופה הזאת הביאה לשניים זמן להרהר וליצור שינויים קלים במסעדה, שבדיעבד היו מהגורמים שהביאו לה את כוכב המישלן הנחשק. הם הפכו את חדר האוכל למינימליסטי יותר, צמצמו את כמות המושבים מ-58 ל-42. המטבח שופץ, הצעות א-לה-קארט הוחלפו לצמיתות בתפריט הטעימות המשתנה חודשית, מה שהעניק יותר עדינות ואִפשר להתמקד במנות איכות גבוהות ולהוציא מעט מנות, אך מושלמות.
האווירה במסעדה צעירה ו"מגניבה", אבל בסטייל. המוזיקה קצבית ונעימה, אך לא רועשת, ומאפשרת לנהל שיחה נינוחה. זה בהחלט המקום לבוא לסעוד עם המשפחה לרגל אירוע מיוחד. גם הסבתות ירגישו כאן בנוח.
Anna Lena
1809 West 1st Avenue, Vancouver
778-379-4052
