התוניסאים קוראים לארצם "צרפת הקטנה", ובצדק: השפה השנייה הנלמדת בבתי הספר היא צרפתית, התפריטים במסעדות הם בצרפתית, ואפילו כמה מהחוקים של צרפת מועתקים אל המדינה הצפון-אפריקאית. התוניסאים מנסים לחקות את צרפת בכל כמעט, ודי בהצלחה. וכשמדובר ביין – על אחת כמה וכמה.
זהו הלך הרוח שהניע את המקומי Rached Lagha, בעליהם של 220 דונם כרם הנטועים בקרקע ענייה עם תת-שכבה מינרלית, על גבעה שרוחות הים מקררות אותה בקיץ, להתחבר לאגרונום-אנולוג צרפתי בשם Didier Cornillon להקמת יקב משותף, שבו הצרפתי ישמש (ועדיין) יינן ראשי. המטרה המוצהרת: לייצר יין בעל דירוג בינלאומי, לאירופה למודת היין האיכותי.
היקב הצעיר יחסית (משנת 2005), הגיע לרמת ידע וטכנולוגיה גבוהה בזכות שימוש בציוד מודרני, ככל הנראה מהחדשניים בענף. הוא שוכן בבניין ענקי בסגנון תוניסאי עתיק (מזכיר במעט את ימי קרתגו), בעל קירות עבים בצבע חול, עם מעט מאוד חלונות. בראש המבנה כיפה עגולה, ובאחת מפינותיו צריח מחודד. יקב פרטי מאוד, מעסיק צוות עובדים מצומצם, פרט לימי הבציר, שבהם מגויסים לעבודה רבים מאנשי האזור וחווים יחדיו את "חג הבציר", ממש כמו בצרפת. חגיגה לסטודנטים המקומיים.
היין: Kurubis Blanc. יין לבן מענבי שרדונה, שנבצרו ידנית, צוננו, תססו בתהליך איטי והועברו להתבגרות בחביות עץ אלון צרפתיות למשך עשרה חודשים. יין מוגדר היטב, בעל גוף ונוכחות. עתיר טעמים, מרוכז. תפוחי עץ עסיסיים וקליפות תפוז באיזון מושלם. הטמפרטורה האולטימטיבית: שש-שמונה מעלות.
