מדינה בתוך מדינה. כך אפשר להגדיר את מולדתם של יותר משלושה מיליון בני העם הבסקי, המוכרת בשם ארץ הבסקים. למעשה, היא שוכנת לא בתוך מדינה אחת, אלא בתוך שתיים: רוב שטחה בספרד, ומיעוטו בצרפת. במאמר זה נתמקד בחבל הארץ הבסקי שבספרד בלבד, זה המכונה "חבל הבסקים" (בספרדית: Pais Vasco).
חבל הבסקים, המוגדר פוליטית "קהילה אוטונומית", משתרע בין מפרץ ביסקאיה שבאוקיינוס האטלנטי, בצפון-מזרח ספרד, דרך המורדות הצפוניים של הרי הפירנאים ועד נהר אברו שבדרום החבל, וכולל גם את החלקים הצפוניים של אזור ריוחה. במערב הוא נושק לחבל Cantabria, ובמזרח לגבול צרפת, באזורם של הבסקים הצרפתים. בירתו של החבל היא העיר Vitoria Gasteiz או, בקיצור, ויטוריה. עיר ידועה נוספת היא סן סבסטיאן, השוכנת על חוף המפרץ ממש, ונחשבת אחת הערים האלגנטיות בספרד. אולם העיר הגדולה והמרכזית היא בילבאו, עיר תעשייתית לשעבר, שכיום היא מוקד של תרבות מודרנית ואדריכלות עתידנית, כולל מוזיאון גוגנהיים, אשר תוכנן על ידי האדריכל הנודע פרנק גרי.
בצד המודרנה, הבסקים נוטים לשמר מסורות עתיקות, לדבוק בהרגלי חיים יפים ושקטים. הם שומרים באדיקות על קולינריה ועל וינולוגיה משלהם – טעימות מאוד, אך שונות מאלה של השכנים הקרובים, וזקני הדור מייצרים יין כמו לפני מאות שנים.
מבחינה ייננית, חבל הבסקים מחולק בין הצפון "הלבן" ואזור ריוחה הצפונית "האדום". יינות החבל מסקרנים ומהווים חידוש ליינות ספרד הדרומיים, הקשוחים יותר, שוני בסיסי של הטעם הספרדי המקובל. רובם יינות לבנים בעלי חמיצות מוגדרת ויפה, יבשים ומתאימים ללוות מאכלי ים מכל סוגי החי שבאוקיינוס האטלנטי. בדרום החבל אלה הם, כאמור, יינות ריוחה, אדומים בעיקר, בעלי ייחוס בינלאומי.
חבל הבסקים, המכונה על ידי אנשיו "ארץ אלף היינות", כולל כ-640 אלף דונם של כרמים, שמהם מפיקים כ-360 מיליון בקבוקי יין בכל שנת בציר – יינות עם חותמת מקומית, מרביתם מזנים מקומיים. בצפון החבל שורר אקלים רטוב עם חורפים גשומים וקיצים לחים, ופני הקרקע מישוריים יחסית. ככל שמדרימים הסביבה נעשית הררית יותר והאקלים יבש יותר (כ-300 מ"מ גשם בשנה לעומת 1,200 מ"מ בצפון). האקלים הרטוב שבצפון מבקש שיטה שונה של גידול גפן – בהדְלָיה (מתיחת הגבעולים כלפי מעלה, על עמודים דקים), כדי שהרטיבות לא תגיע עד העלים של הגפן.
הטעמים והניחוחות
כפי שניתן להבין, בין גפני הצפון המקומיים וגפני ריוחה קיימים הבדלים משמעותיים, ואלה באים לידי ביטוי, כמובן, גם ביינות. הנה מדגם מייצג קצר.
היקב: Amaren
יקב שעושה שימוש בציוד חדיש לייצור יין בשיטות ישנות. בניין מצוחצח ונקי להפליא, בטון, מכלים תת קרקעיים, מתכת והרבה חביות עץ ענקיות. הכל הולך, ולפי התוצאות, האנשים שם יודעים מה הם עושים. הם מקבלים ענבים מגפנים בוגרות ומתסיסים אותם בעץ – ממש כמו בשיטה של ייצור יינות אדומים מובחרים.
היין: Amaren Blanco Fermentado en Barrica. יין לבן, מופק מענבי Viura (85%) ו-Malvasia (15%), שלאחר בציר ידני ומבוקר עברו תהליך תסיסה בחבית, על שמריהם, במשך שמונה חודשים. יין מרשים, בעל כוח ויכולות. 14% אלכוהול, בעל גוף, מרוכז, מינרלי ואלגנטי. יין לשמירה לכמה שנים, מאוזן, טוב עם דגים ובשר כאחד. מזכיר מעט את הרֶצינה היוונית, אך בלי ניחוחות השרף. יין מכובד.
היקב: Ameztoi
באזור של גבעות עגולות, היקב משקיף מעל מצוק אל שפת האוקיינוס האטלנטי. בכרם, הנטוע על קרקע רטובה במשך כל השנה כמעט, שורות של גפנים תלויות על מקלות עץ, כמקובל באזור, על מנת לשמור על יובש הפרי עד הבציר. הכרם פתוח לרוחות הים, וכך הענבים הבשלים מגיעים אל היקב כשהם קרים יותר מאלה של כרמי פנים האזור. תהליך הייצור קפדני, תסיסה בחביות עץ אלון ושמירה בבקבוק ביקב לפני השחרור לשוק.
היין: Ameztoi Rubentis. יין רוזה (סמוק) בגוון של קליפת בצל סגול. מיוצר מענבי Hondarrabi Zuri ו-Hondarrabi Beltz, שנבצרו ידנית והועברו, בחלקים שווים, להבגרה בחביות עץ אלון. מוגש בבקבוק גבוה כמו של יינות פורטוגל ואלזס. יין מבעבע קל, בעל אחוזי אלכוהול נמוכים, מאוזן ועדין. מלא פרי אדום טרי, עלים ירוקים, לימון וליים, תות שדה. מרענן וקל להתאמה. יש להגישו בטמפרטורה שבין שש לעשר מעלות, ולמזוג מגבוה להגברת הבעבוע.
היקב: Tierra
ממוקם בשכונת היהודים העתיקה בעיירה La Bastida שבחלק הצפוני של ריוחה. בניין אבן עתיק, מהמאה ה-16, נראה ממש כמו בית בעיר העתיקה של ירושלים, ובמרתפיו העמוקים נשמרת טמפרטורה נמוכה קבועה. כ-300 דונם של כרם, בחלקם עם גפנים בוגרות משנת 1987. בציר ידני ומבוקר, תהליך תסיסה בחביות עץ אלון אמריקאי, הבגרה בחביות במשך 24 חודשים. ספרד הקלאסית.
היין: Tierra Fidel Tinto. יין אדום, בגוון רובי דובדבן. ממסך של שני זנים המשלימים זה את זה, גרנאש ו-Graciano באחוזים שווים. בעל ניחוחות וטעמים מורכבים, בעטיפת עשן עדין. פולי קפה קלויים, גרגירי תותים אדומים ובשלים, טבק. יין מינרלי ומאוזן, עם 14% אלכוהול. מתאים למאכלי בשר מקומיים. טמפרטורת הגשה מומלצת: 15 מעלות.
אפילוג
יינות חבל הבסקים מדגימים את ההבדלים במיקום הכרמים ובשיטות גידול הגפן. ההבדלים הקיצוניים בין הצפון הרטוב והלח לבין הדרום הגבוה והיבש יותר בולטים לאין שיעור. זני ענבים שונים, מותאמים לסוגי הקרקע, ושיטת ייצור היינות הלבנים, Sur lie ("על שמריהם"), מזנים בעלי חמיצות טבעית גבוהה, הם רק דוגמאות קטנות של מציאות שונה בתוך עולם היינות הספרדיים.
למבקרים בחבל הבסקים, נא לא לשכוח: מנה של דגי אנשובי טריים עם היינות הלבנים, ומנות "על הפלנצ'ה" של מאכלי ים ו-או בשר עם האדומים. פשוט חובה.
הסוד של רוזריו
סיפור אישי קטן, מאֶחד מפרקי חיי הארוכים, קשור ישירות לחבל הבסקים ולמדינת ישראל בראשיתה.
זה היה לפני שנים, בהיותי קברניט צעיר באל על. לקראת אחת הטיסות, כשאנשי הצוות עלו אל המטוס, בלטה ביניהם דיילת נאה שעל צווארה שרשרת עם צלב, העברית שבפיה רצוצה, אבל בספרדית ובאנגלית היא שולטת היטב.
דיילת באל על עונדת צלב זה לא עניין שבשגרה, ובאותם ימים – על אחת כמה וכמה. חקירה קצרה גילתה את סודה: רוזריו, זה שמה, היא בתו של קברניט ספינות מעפילים, נוצרי בן העם הבסקי, אשר פיקד על מבצעי העברתם של כ-17 אלף עולים מאירופה המשוחררת לאחר מלחמת העולם השנייה אל ארץ ישראל הסגורה על ידי הבריטים. Captain Esteban Hernandorena או, כפי שקראו לו מקורביו ומוקיריו, קפטן סטיב, היה עם השנים לישראלי, ובנמל חיפה מוצב גלעד זיכרון המנציח את שמו ואת פעילותו המבורכת.
כך נקשר גורלם של אלפי ישראלים לאיש חבל הבסקים הספרדי, והבת עם שרשרת הצלב, רוזריו הֶרנַנדוֹרֶנה, חיה ונושמת ישראל, בתל-אביב.
