מצד אחד, המדיה החברתית, שאין כמוה לקדם רעיון ולהניע לפעולה, עד כדי יצירת מהפכה ושינוי מצב קיים. מצד שני, הסכנה של לוחמת הסייבר, שיכולה לשנות ולהרוס תהליכים. הכל קורה ברשת. סיפורים מהמרחב הקיברנטי
מוחמד בועזיזי היה בסך הכל סוחר פשוט בשוק של תוניס. מסכת השפלות שספג מפקידת עירייה, כולל סטירה בפניו, הביאה אותו לעשות מעשה. מעשה קיצוני. הוא הצית את עצמו בכיכר העיר כדי להביע את מחאתו.
מאז אותו בוקר של 17 בדצמבר 2010 השתנו פני המזרח התיכון. מותו של בועזיזי, שבועיים וחצי לאחר מכן, הוציא אלפים לרחובות תוניסיה במחאה על השחיתות השלטונית והמצב הכלכלי. מהר מאוד פשטה המחאה ברשתות החברתיות, והעולם הערבי רתח. כעבור פחות משנה הביאה המחאה במצרים לסילוקו של הנשיא חוסני מובארכ; חקלאים בדרום סוריה, סמוך לעיירה דרעא, יצאו נגד השליט בשאר אסאד; בירדן החלו מחאות נגד בית המלוכה; ובבחריין יצאו המוני שיעים לרחובות. זהו, אם תרצו, תקציר התהליך שהביא לשינוי הטקטוני במזרח התיכון – "האביב הערבי".
רבים שאלו את עצמם, מה גרם להתפשטות המהירה הזאת של גל המחאה. התשובה פשוטה: מהפכת המידע והרשתות החברתיות. במאמר שחקר את המחאה החברתית ופורסם על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת בישראל, מגיעים חוקרי התקשורת והמדיה החברתית, ד"ר טל פבל וד"ר שירלי אברמי, למסקנה מרחיקת לכת: המדינה המסורתית השתנתה מהיסוד עם הופעת המדיה החברתית.
"הכלים החדשים העומדים היום בפני הציבור, אשר אינו תלוי עוד בלעדית במקבלי ההחלטות על מנת שיערכו את השינויים הרצויים בעיניו: הרשתות החברתיות, מהפכת המידע שהפכה את הידע לנגיש לכל, ודרכי התקשורת החדשות וההמוניות, מביאים לידי ביטוי מערכת יחסים חדשה בין האזרח לריבון, בין האזרחים לבין עצמם, ובין אנשים במדינות שונות, המתקיימות היום, לפחות בחלק מן המישורים, במרחב וירטואלי גלובלי, בעל השפעות הדדיות מרחיקות לכת, כלכליות, חברתיות, ואף פוליטיות ולאומיות". ציטוט זה מתוך מאמר המחקר של פבל ואברמי מסביר את תמצית הקשר בין המרחב הווירטואלי לבין עיצוב מדינות ומדיניות.
המרחב הווירטואלי אמרנו? הנה מושג חשוב נוסף: לוחמת רשת או לוחמה קיברנטית, ובכינויה המקוצר הידוע: סייבר. בשנת 2007 החלה מתקפת סייבר מסתורית על כמה גופי ממשל באסטוניה. בין הגופים שהותקפו: משרדי ממשלה, מוסדות פיננסיים וכלי תקשורת מובילים. העקבות הוליכו לשכנה, רוסיה. התברר שהסיבה למתקפה היתה העובדה שממשלת אסטוניה החליטה להעביר את אנדרטת החייל הסובייטי האלמוני ממרכזה של טאלין הבירה לאחד הפרברים של העיר. המתקפה, שזכתה לכינוי "Titan Rain", נחקרה על ידי נאט"ו, שרק הצליחה למקד את החשד ברוסיה, בלי לספק ראיה חותכת.
מעללי הדוב המפואר
אנחנו עוד נשוב לרוסיה, וליכולת שלה להשפיע דרך הרשת על תהליכים במדינות אחרות. אבל בואו נתמקד לרגע באיראן וסביבתה. מסתבר ששיעורי חדירת האינטרנט לחברה האיראנית הם מהגבוהים במזרח התיכון. נכון ל-2011, כ-47 אחוז מהאוכלוסייה האיראנית היו מחוברים לרשת. זהו נתון גבוה בהרבה מזה של מדינות אחרות ומפותחות יותר באזור, כמו טורקיה, כווית וסעודיה. בכלל, במבט כולל על שיעור חדירת האינטרנט בעולם, המזרח התיכון בולט מעל הממוצע העולמי – 35.6 אחוז לעומת 32.6 אחוז – עובדה שמסבירה שוב כיצד סוחר שמצית את עצמו בתוניסיה גורם לגל הדף שמגיע עד איראן. וזו בדיוק הסיבה שבמהומות שהתרחשו באחרונה באיראן הוטל איפול טכנולוגי כבד על רשת האינטרנט והרשתות החברתיות.
עכשיו, כשהבנו את הכוח החדש, אפשר לחזור לרוסיה, שלפחות על פי השנה האחרונה, אפשר לומר שהיא ניצבת בחזית לוחמת הסייבר.
לא רבים מכם מכירים את הקוד APT28. בעולם הסייבר, כל מי שנתקל בקוד הזה מזעיק מיד את טובי המוחות בהגנת סייבר. APT28 היא קבוצת פצחנים (האקרים), הידועה גם בכינוי "Fancy Bear" ("הדוב המפואר"), אשר ביצעה, על פי החשד, את הפריצות המורכבות ביותר בשנים האחרונות אל מחשבי ארגונים ומדינות. על פי חברת אבטחת המידע Mcafee, לקבוצה הזאת יש יכולות של מדינה, כאשר הרמז מובן – רוסיה. APT28 היתה אחראית לפריצה המתוחכמת למחשבי מפלגתו של נשיא צרפת הנוכחי, עמנואל מקרון. הפריצה נעשתה ערב הסיבוב השני בבחירות לנשיאות, כאשר הפער בינו לבין מארין לה פן היה לא ברור. הסיבוב השני נקבע ל-7 במאי. הפורצים המתינו לשעת חצות בין ה-6 ל-7 במאי, ואז שחררו שורה של מסמכים שהועתקו ממחשבי המפלגה של מקרון. בין המסמכים שובצו גם כאלה מזויפים שמצביעים, כביכול, על התנהלות לא חוקית של מקרון. הסיבה למועד המדויק שבו שוחררו המסמכים היתה החוק הצרפתי האוסר תעמולת בחירות ביממה שלפני ההצבעה. כך הותירו הפורצים את מקרון ללא יכולת תגובה למסמכים.
והנה דוגמה נוספת ליכולת הרוסית בשנה האחרונה. חברת Mcafee הצליחה לעלות על נוזקה (וירוס) בתוכנת Word. מתברר שלקראת כינוס חירום בתחום הסייבר שערכו מדינות נאט"ו בשיתוף עם הצבא האמריקאי, החדירה קבוצת APT28 סוס טרויאני לאחת האפליקציות של Word. מדובר באפליקציה שבה ניתן לשתף מסמכי Word בין כמה אנשים שנכנסים למעֵין אתר משותף. משתתפי הכנס קיבלו הודעה לעדכון פרוטוקול שיתוף הקבצים, Dynamic Data Exchange (DDE), וכך, בעזרת העדכון, הצליחה APT28 להגיע לחומרים סודיים מתוך הכנס עצמו. מייקרוסופט עלתה על הפִרצה רק בדיעבד, ועד מועד כתיבת שורות אלה, שלושה חודשים אחרי, עדיין לא ברורה מידת הנזק. זו בדיוק הסיבה שבקיץ האחרון הסיר הממשל בארצות הברית את כל תוכנות ההגנה של חברת Kaspersky Lab מהמחשבים האמריקאיים. על פי החשד, בעלי החברה, יוג'ין קספרסקי, היה בקשר עם גורמי ממשל רוסיים. רשת בלומברג פרסמה השנה תכתובת מֵיילים בין קספרסקי לגורם נוסף, ובהם דובר על "פרויקט גדול לבקשת לוביאנקה". לוביאנקה, למי שלא מכיר – וטוב שכך – הוא שמו העממי של מטה הקג"ב לשעבר, ה-F.S.B כיום.