בחודש פברואר האחרון מלאו 49 שנים לפטירתו של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל. אשכול כיהן במקביל גם בתפקיד שר הביטחון, והזיכרון הקולקטיבי הישראלי לא ישכח לו את "הנאום המגומגם". זה הנאום שאותו נשא ערב מלחמת ששת הימים מעל גלי האתר של קול ישראל, דקות אחדות לאחר שישראל גלילי, שר ההסברה, הכניס בטקסט שינויים אחדים בכתב יד. אלא שאשכול התקשה משום מה לפענח את הכתוב באחד השינויים, וכתוצאה מכך נשמע מגומגם, מה שיצר רושם כאילו האיש הססן. הדבר גרם למבוכה כה גדולה בישראל ובעולם, עד שפורום מטכ"ל התכנס ודרש להחליף את אשכול בתפקידו כשר ביטחון. הלחץ עזר, משה דיין מונה לתפקיד זה, מלחמת ששת הימים פרצה, והשאר – היסטוריה. כעבור שנים תספר בתו, עפרה נבו-אשכול, כי כמה ימים לפני הנאום עבר אביה ניתוח קטרקט, ולכן ראייתו היתה משובשת.
ביוגרפיות ומחקרים חדשים שפורסמו באחרונה מתקנים את העוול ההיסטורי שנעשה לאשכול, ואף מצביעים עליו כעל האיש המרכזי שהכין את צה"ל למלחמה, למרות שאת פירותיה קצר שר הביטחון דיין, אשר האפיל גם על רמטכ"ל ששת הימים, יצחק רבין. במאמר שפרסם בחודש מרץ שעבר פרופ' יחיעם וייץ בעיתון "הארץ", מאמר שכותרתו "הכל – חוץ מפחדן", הוא טרח לתקן במשהו את הדימוי שדבק באשכול על לא עוול בכפו. מתברר שהמנהיג ההססן, לכאורה, עצר את סוסי המלחמה ביוני 67' לא מפחַד, אלא משום שלא קיבל הבטחה מארצות הברית לסיוע במקרה שהמלחמה תסתבך. רק אחרי שהנשיא האמריקאי לינדון ג׳ונסון אישר בחצי פה את מהלך פתיחת המלחמה, נתן אשכול את האור הירוק.
חזון העצמות
לימים העיד עזר וייצמן, כי מי שעמד מאחורי התעצמות חיל האוויר לקראת המלחמה היה לא אחר מאשכול, שהבין כי הכוח האווירי חיוני להכרעה, במיוחד אחרי מלחמת קדש (מבצע סיני), שבה צה"ל היה חייב לפעול בעומק.
לא רבים יודעים, כי אשכול היה גם זה שעמד מאחורי תהליך ההתקרבות והפיוס בין מפא"י לתנועת החירות. הצעד המרכזי שלו בעניין היה העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לישראל. קודמו, דוד בן גוריון, התבקש לעשות זאת, אבל פטר את העניין במשפט "אנחנו לא זקוקים לעצמות"…
אשכול הוא דוגמה מובהקת למה שמכונה "סוס שחור" – מועמד אפור, שמגיע מאחור בלי שנלקח בחשבון, וזוכה בכל הקופה (אם כי, במקרה של אשכול זה קרה רק אחרי מותו…). תשאלו את אהוד אולמרט, ראש הממשלה ה-12 של ישראל. בראיון ל-ynet, ב-2002, אמר אולמרט כי כאשר יסיים את תפקידו כראש עיריית ירושלים, משאת נפשו היא להיות שר אוצר, שר חוץ או שר ביטחון. שלוש שנים אחר כך מצא את עצמו ראש ממשלה, בלי שנבחר אפילו. משנות כהונתו (2009-2006) ייזכרו לזכותו שני מהלכים משמעותיים: השתתפות ישראל בוועידת אנאפוליס, שהיתה הוועידה הראשונה בין הישראלים לפלסטינים מאז פסגת קמפ דיוויד בשנת 2000, והשמדת הכור הגרעיני בסוריה, בספטמבר 2007, על ידי חיל האוויר הישראלי.
האיש שסיפח שתי מדינות
גם בהיסטוריה הרחוקה הרבה יותר היו סוסים שחורים, כמו, למשל, הנשיא ה-11 של ארצות הברית, James Knox Polk. לא, הוא לא נחקק בזיכרון הקולקטיבי כמי שביצע מהלכים היסטוריים כמו אברהם לינקולן, ג'ון פיצג'רלד קנדי או פרנקלין דלאנו רוזוולט, אבל למעשה, פּולְק הוא האיש שארצות הברית של היום חייבת לו את טקסס. הוא יצא למלחמה מול מקסיקו וניצח, וכך סופחה מדינת הענק הדרומית לארצות הברית. כך גם מדינת אורגון בצפון מערב ארצות הברית, שהיתה שייכת לבריטניה. פולק איים במלחמה וזה נגמר בפשרה, ארצות הברית רכשה את אורגון, וכך הפכה סיאטל מבריטית לאמריקאית.
פולק היה הסוס השחור הראשון בהיסטוריה הפוליטית האמריקאית. הוא הפסיד פעמיים בבחירות לתפקיד מושל מדינת טנסי, אבל לא ויתר והתמודד במסגרת המפלגה הדמוקרטית בפריימריז הארציים (של 1844), בתקווה ועם סיכוי קלוש להיבחר כמועמד לסגן נשיא. בשל המחלוקות הרבות בשורות המפלגה הוחלט לבחור בו כמועמד של פשרה, כשאף אחד לא האמין שינצח בבחירות מול המפלגה הוויגית, אבל פולק הפתיע וניצח. אחרית דרכו של פולק היתה קדנציה אחת בבית הלבן, ושלושה חודשים אחרי שהפסיד בבחירות לקדנציה שנייה מת ממחלת הכולרה.
"יום אחד, יום אחד בית קט ונפתח השער… נסיכה עייפה נרדמה על קרן של אור, בא אורח על סוס שחור". למי שלא זיהה, זו שורה מהקלאסיקה העברית "אבשלום" של חבורת לול. אחת האגדות סביב השיר היא שמדובר היה בגונאר יארינג, שליח האו"ם למזרח התיכון בשנים 1971-1967, שבהן ניסה לתווך בין ישראל למדינות ערב בתחילתו של תהליך שלום. הנסיכה העייפה, על פי התֵזה הזאת, היתה לא אחרת מאשר גולדה מאיר. אלא שהסיפור בשיר שונה לחלוטין. שלום חנוך סיפר להיסטוריון והפובליציסט אורי הייטנר שהוא כתב מנגינה ובא איתה לחבורת לול. במעין הלצה של החבורה הוחלט כי כל אחד יכתוב שורה למנגינה, בלי קשר לשורה שלפניה. וכך, חברים, נכתב אחד השירים הקלאסיים של הפזמונאות העברית. לימים, וליתר דיוק ביום העצמאות ה-63, נבחר האלבום הזה לאהוב ביותר בישראל. ומה זה אם לא סוס שחור?…
