אמנית ישראלית בוגרת "המדרשה", היוצרת בסגנון פיגורטיבי-ריאליסטי פסלים הנמצאים על הגבול בין חיים לטבע דומם. היא ניזונה ממקורות השראה ספרותיים ומיתולוגיים, כמו גם מהמציאות היומיומית, ועבודותיה מתעתעות בצופים: מצד אחד הן מתוקות ומשעשעות, ומצד שני הן מרתיעות ומביכות.
יש לה סדרות ידועות של כלי אוכל (ספלים, צלחות, קומקומים וכו'), להם היא מוסיפה איברים אנושיים כמו פִּיות ואצבעות, וכך הם מקבלים חיים משלהם. היא הופכת את הכלים מפסיביים לאקטיביים, לפנטזיה של מפגש בין חפצים דוממים ואיברים חיים, סוג של יצורי כלאיים. לדבריה, "הכלי השימושי, הפסיבי, נתפס עתה כאובייקט אקטיבי המודע לעצמו ולסביבה שלו ומגיב אליה".
ברנגה, 49, יוצרת גם פסלים פיגורטיביים בגודל טבעי, ויש לה עבודות שהתבססו על דמותה של בתה המשחקת עם בובות, וסדרות שבהן ילדות משחקות עם כלי אוכל. בפסל "העוגה", אשר הוצג בביאנלה השמינית לקרמיקה במוזיאון ארץ-ישראל, היא פיסלה שתי ילדות מלוכלכות בחומר דמוי בוץ שמתבוננות בעוגה. במקום דובדבנים שיקשטו את העוגה היא פיסלה פיות פעורים.
ב-2015 השתתפה ברנגה בתערוכה הבינלאומית "Dismaland" באנגליה, של אמן הרחוב הידוע בנקסי, ובה הציגה "סרוויז" סוריאליסטי של ארבעים כלים עם פיות רעבים ואצבעות, שיש ביניהם אינטראקציה אנושית. היא הציגה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בישראל וברחבי העולם, העבודות שלה נמצאות באוספים פרטיים ובמוזיאונים רבים, והיא מיוצגת על ידי גלריות בניו יורק, במלבורן ובמינכן ועל ידי גלריה ברוורמן בישראל.
