על פי סטטיסטיקות בדוקות, הסיכויים לפגוש דוב בפארק ילוסטון שבארצות הברית נמוכים פי עשרה מאשר הסיכויים לפגוש במשפחה ישראלית עושה "על האש" באחד משבילי הפארק. זה לא המצב בפארק שערי האזור הארקטי שבאלסקה, הזוכה לכ-11 אלף מבקרים בשנה בסך הכל, אולי מהסיבה הפרוזאית, שרוב המטיילים עדיין לא שמעו עליו.
הפארק, כפי ששמו מרמז, נמצא כולו בתחילת החוג הארקטי, והוא שמורת טבע ענקית בת כ-34 אלף קמ"ר של טבע פראי, צוקי הרים, נחלים, אגמים סודיים, קניונים, וגם מגוון צבעים – מירוק-צהוב לאדום-אפור על כל הגוונים שבאמצע.
תושבי הקבע של האזור הם דובי גריזלי ודובים שחורים, איילי הצפון, עזי בר וזאבים. זה לא מקום שמתאים לכל אחד, אין שבילים מוסדרים, שלטים או תחנות רענון. משרד המבקרים הקרוב נמצא במרחק שמונה קילומטרים מהכניסה לפארק, בקילומטר ה-11 של הכביש המהיר דלטון, קרוב לעיירה קולדפוט (Coldfoot). הביקור במקום הוא ברגל, עם ציוד מחנאות על הגב, מפה טובה, אוכל ומים לכל הטיול וגם ערכת עזרה ראשונה על כל צרה שלא תבוא, אבל זו חוויה לכל החיים.
על מנת להגיע לפארק רצוי לטוס לעיר פיירבנקס, או לעיירה בֶטלס (Bettles) או קולדפוט, ומשם לקחת מונית אווירית לאזור מסוים בפארק, שתוכנן מראש. התקופה הטובה ביותר לביקור במקום היא הקיץ, אז הימים ארוכים והשמש לא ממש שוקעת. אחד המלונות המומלצים באזור הוא Pike's Waterfront Lodge, השוכן בפיירבנקס על גדות נהר Chena ומציע חדרים חמימים, שמשמרים אווירה כפרית, וכן בקתות עץ פרטיות ומשודרגות.
