ממש כמו בסיפורי "אלף לילה ולילה", שבהם מלילה אחד למשנהו עוררה שחרזדה את סקרנותו של המלך וגרמה לו להתאהב בה, הקסם האוריינטלי מכשף כבר אלפי שנים את העולם כולו. השטיח הפרסי הוא דוגמה מצוינת למשיכה שמייצר הקסם המזרחי על העולם, מה שהפך אותו מיום ייצורו לפריט אמנות מבוקש ולסמל של יוקרה.
אבל לא רק האקזוטיקה עומדת לזכותם של השטיחים הפרסיים. הם נארגים בעבודת יד, מחומרים טבעיים בלבד כמו צמר, משי או כותנה, אשר גם צביעתם בצבעים שונים נעשית בדרך טבעית לחלוטין. הקשרים שמבצעים בהם האורגים הם אסימטריים ופתוחים לצד אחד, דבר היוצר צפיפות קשרים גבוהה, ללא רווחים, ומאפשר להפיק דוגמאות מורכבות ומפורטות בדיוק מדהים.
השטיחים הפרסיים יוצרו בערים, בכפרים ובשבטי הנוודים של פרס הקדומה, וכך גם כיום, באיראן של ימינו. לכל מחוז דוגמאות אריגה ייחודיות לו, שדרכן ניתן לזהות את מקור השטיח. השטיח הפרסי המפורסם ביותר בעולם כיום מוצג במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון. הוא נוצר במחוז ארדַבּיל במאה ה-16 או ה-17 והגיע ללונדון ב-1893.
אריגה של שטיח פרסי יחיד עשויה להתארך אפילו לשנים אחדות, עקב רמת הפירוט והדיוק שמצריכות הדוגמאות המרהיבות. מחירו של שטיח פרסי, בשל שיטת האריגה הידנית המיוחדת ובשל הערך האמנותי הגבוה של דגמי השטיחים, עולה בדרך כלל על אלפיים דולר למ"ר.
סמלי אצולה, השראה לאופנה
אם אמנים רבים זוכים להערכה הנכספת רק לאחר מותם, אורגי השטיחים הפרסיים זכו לעדנה, כך נדמה, מאז ומתמיד. כבר במאה השמינית לפני הספירה הזכיר הומרוס, גדול משוררי יוון, שימוש ב"שטיחים מדהימים" ביצירותיו "איליאדה" ו"אודיסיאה", ובסביבות שנת 400 לפנה"ס מתאר הסופר וההיסטוריון היווני קסנופון את השטיחים הפרסיים כיקרי ערך וראויים לשמש מתנות בין אישים רמי מעלה. וכך אכן קרה. במאה ה-16 פרחו קשרי המסחר והיחסים הדיפלומטיים בין פרס לארצות אירופה. שטיחים הוענקו כמתנות למנהיגים, ואצילים אירופיים החלו להזמין שטיחים היישר מבתי החרושת בפרס. בשטיחים אלה שולבו דוגמאות שונות לבקשת המזמין, לרוב של סמלי שושלת האצולה שלו.
מתקופתו של שאה עבאס, מנהיגה של שושלת סאפּאוִיד, שמָלך על פרס בשנים 1629-1571, ניתן לראות שטיחים פרסיים שסגנונם והמוטיבים השזורים בהם היוו השראה לאמנים מתקופת הזהב ההולנדית ותקופות הבארוק הפלמיות ועד היום. בהמשך הגיעה ההתפעמות מהשטיחים הפרסיים גם אל עולם האופנה. ב-1911 אירח מעצב ההוט-קוטור הנודע, פול פוֹארֶה, את תצוגת "הלילה האלף ושניים", שכונתה גם "הנשף הפרסי" – נשף בזבזני ומוגזם, שבו הוצג שלל תלבושות אקסטרווגנטיות מעוצבות בהשראת פרס, לצד אוסף חיות אקזוטיות ומבחר של שטיחים פרסיים שהונחו להשלמת האפקט.
בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים, סחף את עולם האופנה מוטיב עיצובי של צורות דמויות טיפה, אשר נקראו פייזלי (Paisley). מקורן – ניחשתם נכון – בדוגמאות השטיחים הפרסיים. כולם לבשו אז פייזלי, כולל כוכבי רוק כמו בוב דילן, הביטלס והרולינג סטונס. באותן שנים, הוצאות לאור בתחום האופנה, כמו GQ ו-Vogue, בחרו לקיים הפקות אופנה באיראן, בערים איספהאן ופרספוליס, כשהשטיחים מככבים בהן בשפע, ועל במות קונצרטים גדולות בעולם נפרשו שטיחים פרסיים לא פעם.
השטיחים הפרסיים במאה ה-21
גם כיום, השטיחים הפרסיים שומרים על מעמדם כמקור השראה וסמל סטטוס. באיראן מיוצרים כחמישה מיליון מ"ר של שטיחים, כ-80 אחוז מהם מיועדים לייצוא, וההכנסות של איראן מייצוא שטיחים נאמדות במאות מיליוני דולרים בשנה.
הסנקציות שהוטלו על איראן על ידי האו"ם וארצות הברית הפכו את השטיחים הפרסיים לקשים יותר להשגה, וכך החלו לצוץ שלל תחליפים וחיקויים בדמות "שטיחים אוריינטליים", המיוצרים במדינות השכנות במכונה ולא בעבודת יד, מחומרים פשוטים ובטכניקות מהירות. כל אלו העלו את הביקוש לדבר האמיתי. כיוון שפעמים רבות אין בנמצא תעודות המעידות על מקור השטיח, הקונים בודקים שני סממנים המעידים על איכותו: צפיפות קשרים גבוהה במיוחד, בין 100 אלף למיליון קשרים במ"ר, וכן התאמה מושלמת בין חלקו האחורי של השטיח לחלקו הקדמי, שצריכים להיות דומים זה לזה כמו תמונת מראה מדויקת.
כמו יין שמשתבח עם השנים, מעמדם של השטיחים נשאר גבוה ורק ממשיך לעלות. הם מוצגים בתערוכות קבועות ומתחלפות במוזיאונים ברחבי העולם, ואפילו על מסלולי התצוגות של היום, מעצבי האופנה והפאשניסטות ממשיכים לשאוב מהם השראה. ניתן להבחין בהשפעות של שטיחי פרס ואפילו בשימוש בשטיחים של ממש בעיצובים שונים של המעצבת אנה סואי, בקולקציות כמו טבריז של הרמס מ- 2013, סתיו-חורף 2015 של ג'יבנשי, סתיו-חורף 2017 של אלכסנדר מקווין ועוד.
ברחבי העולם תופסים השטיחים הפרסיים מקום גם בתחום עיצוב הפנים, וכל ירחוני העיצוב הנחשבים מציגים שימוש בשטיחים הפרסיים המפארים את הרצפות או תלויים על הקירות, כחיבור בין ישן לחדש וכסממן של יוקרה ושפע. בישראל נמכרים כיום השטיחים הפרסיים בעיקר בבתי מכירות פומביות, אשר מוכרים שטיחים שהגיעו מאוספים פרטיים ומעיזבונות. בתחום עיצוב הפנים הישראלי, אולי בגלל האקלים החם, נפוץ פחות השימוש בשטיחים, ושילובם בעיצוב הבית נחשב נחלתם הבלעדית של אנשי "חוג הסילון", המחוברים לתרבות ולטעם העולמי ומושפעים מהמקובל בעולם.
