אלי שמיר (1953)
אמן ישראלי אשר חי ויוצר בכפר-יהושע שבעמק יזרעאל, בן למשפחה שורשית ודור שלישי למייסדי הכפר. הוא מאופיין בסגנון פיגורטיבי ריאליסטי ובציורי שמן גדולי ממדים, והסטודיו שלו ממוקם בלב השדות הירוקים של כפרו.
שמיר מצייר את נופי העמק המשולבים בדיוקנאות של בני משפחתו ושל אנשי הכפר יחד עם הסיפור ההיסטורי של האזור. הוא עוסק בקשר הסבוך לאורך הדורות בין היהודי לאדמת הארץ, בין הערבי לחלוץ העברי ובין האיכר לשדהו.
בשנת 2009 הציג תערוכה מקיפה במוזיאון תל-אביב, "עמק: בדרך לכפר-יהושע", וב-2020, בשיא תקופת הקורונה, שני מוזיאונים הציגו במקביל את עבודותיו: תערוכת "זמן דיוקן" במוזיאון הרצליה התמקדה בדיוקנאות, והתערוכה "גבולות" במשכן לאמנות בעין-חרוד הוקדשה לנופי הארץ.
"מסתרקות בחורשת אקליפטוס", שמן על בד
שמיר למד תואר ראשון בבצלאל וזכה בפרס משרד החינוך והתרבות לשנת 2005. הציורים שלו נמצאים באוספים של מוזיאון תל-אביב, מוזיאון ישראל, מוזיאון חיפה, משכן נשיאי ישראל ועוד. באחרונה יצר גם פסל מברונזה, "ונוס אוספת בצל", אשר הוצב בגינה ציבורית במרכז כפר-יהושע.
ב-2020 הוקרן סרט על חייו ופועלו של שמיר, "שיר ערש לעמק", בפסטיבל הסרטים התיעודיים "דוק אביב". הסרט צולם במשך עשר שנים ותיעד את יצירתו של האמן ואת התמודדותו עם מחלת הפרקינסון שהתגלתה אצלו תוך כדי עשיית הסרט.
שורה תחתונה: הכפר, העמק והארץ ביצירתו של אמן ישראלי שורשי
לסקירה על יצירות אמנות נוספות היכנסו כאן
