אמדאו מודיליאני (Amedeo Modigliani) הוא צייר ופסל, נולד בטוסקנה למשפחה יהודית איטלקית, נצר לאנוסי ספרד. נחשב אחד האמנים החשובים שבציירי תחילת המאה ה-20, ויצירותיו נמכרות במיליוני דולרים. בגיל 21 עבר לגור בפריז כדי ללמוד אמנות ולהשתלב בעולם האמנות של עיר האורות. הוא חי שם חיים בוהמיים, הסתובב בחברתם של האמנים פבלו פיקאסו וקונסטנטין בְרַנקוּשי ומצא השראה ביצירותיהם של פול גוגן, פול סזאן ואנרי טולוז-לוטרק.
מודיליאני היה בעל סגנון אמנותי ייחודי, ומלבד כמה ציורי נוף מוקדמים הוא צייר בעיקר דיוקנאות ועירום נשי. אחד ממאפייני עבודתו הוא הצוואר הארוך ותווי פנים אובאליים ומוארכים של דמויותיו. הדמויות שבחר לצייר הביעו תמיד בדידות, רפיון ועצבות, ובסגנון יצירותיו ניכרת השפעת האמנות האפריקאית לצד זו של אמני הרנסאנס. ציורי העירום המפורסמים שלו היו מאופיינים במיניות וחושניות מפורשת, והוא נטה לחקות את התנוחות והרקע שציירו האמנים האיטלקים דוגמת טיציאןו בוטיצ'לי.

ב-1917 התאהב בציירת קתולית צעירה, ז'אן אֶבּוּטֶרְן, אשר היתה לפני כן חברתו של פבלו פיקאסו, שבעקבות זאת הפך ליריבו. במהלך הזוגיות עם אבוטרן, מודיליאני צייר אותה ביותר מעשרים דיוקנאות. כישרונו המופלא נקטע עם מותו בגיל 36 עקב סיבוכים ממחלת השחפת, שהוחמרה בעקבות שתיית אלכוהול מופרזת. כעבור יומיים קפצה אבוטרן מחלון ביתה ושמה קץ לחייה כשהיא בחודש שמיני להריונה.
בימי חייו לא זכה מודיליאני להערכה רבה, ורק לאחר מותו זכה לתהילה. יצירותיו נמצאות באוספים חשובים כמו מוזיאון MoMAבניו יורק, Tate בלונדון, מוזיאוןl'Orangerie בפריז ועוד. בשנת 2015, אחד מסדרת ציורי הנשים העירומות שלו, הציור "Nu Couche" ("עירום בנחת"), אשר צויר ב-1917, נמכר בבית המכירות כריסטי'ס בסכום שיא של 170 מיליון דולר.