ב"חצות בפריז" של וודי אלן (2011), גיל (אוון ווילסון) הוא תסריטאי שמגיע לחופשה בפריז עם ארוסתו אינֶז (רייצ'ל מקאדאמס). הוא חולם להיות סופר, ומעריץ בערגה את פריז של שנות העשרים, כאשר ארנסט המינגוויי, סקוט פיצג'רלד, פבלו פיקאסו, סלבדור דאלי, לואי בונואל, פול מאטיס, קול פורטר ואחרים שָרצו בבתי הקפה ובמועדוני הלילה של העיר והשפיעו מאוד על עולמות הספרות, הציור והמוזיקה של דורם ושל הדורות הבאים.
את הימים עושה גיל בבריסטול, מלון-ארמון הממוקם בלב הרובע השמיני, מרחק הליכה מכיכר האופרה ומשער הניצחון, אבל בחצות הלילה, באורח פלא, הוא מועבר לשנות ה-20 וזוכה לפגוש את כל נציגי "הדור האבוד" הנערצים עליו. המינגוויי אף מסכים לעיין בכתב היד שלו… יחד עם זאת, הוא מקפיד לשוב לבריסטול לארוחת בוקר משודרגת וללון בסוויטה מפנקת, שאף אחד מגיבוריו מאז לא יכול היה להרשות לעצמו.
שתי המסעדות של המלון זכו בכוכבי מישלן. מסעדת Epicure, המתמחה במטבח הצרפתי הקלאסי, מתהדרת בשלושה כוכבים, ואילו Fauborg 114, המוגדרת "בראסרי דה לוקס" ומציעה מטבח בנופך בינלאומי, עונדת כוכב מישלן אחד. בקפה אנטוניה שבמלון לא תמצאו כוכבים נוספים, אבל תתקשו לבחור מתוך שורה של מאפים וקינוחים מופלאים. את הלילה אפשר לסגור בבר בריסטול, באווירה של מועדון חברתי בריטי. אין מה להתגעגע לשנות ה-20…
www.oetkercollection.com/hotels/le-bristol-paris
