הוא כריזמטי, נראה מצוין, אבל לא סתם גבר יפה, אלא כמו שהמסך הגדול אוהב – בעל מראה ייחודי, כזה שנחרת בזיכרון ומקל על ההזדהות ועל הזיהוי, והוא אפילו דורג פעם במקום הראשון ברשימת "הגברים הסקסיים ביותר" של מגזין "People". יש בו שילוב של פול ניומן, מייקל דאגלס וג'ק ניקולסון – המיקס האהוב של עומק וטירוף, כזה שמאפשר לו לגלם את הגבר הנורמטיבי שהחליק מהמסלול אל חתירה תחת מוסכמות על מנת להגיע לגאולת האהבה. פול ניומן הוא גם השחקן האהוב עליו.
יש לו שם קשה להגייה, כזה שהמפיקים בתור הזהב של הוליווד היו משנים לו בלי להניד עפעף, ויש לו שיער שופע מאוד (המומחים אומרים שאצל מי שגילה סימני התקרחות, השפע הזה קצת מוזר…), ומעל לכל, הוא בעיקר שחקן מעולה. שחקן שבכל תפקיד שייקח על עצמו הוא חורך את המסך. זה יכול להיות תפקיד אופי עמוק או תפקיד קומי מטופש. זה יכול להיות תפקיד ראשי שנמצא בכל פרֵיים בסרט או תפקיד משני לזמן מסך קצר. בכל אלה הוא התנסה. וכמובן, נזקף לזכותו המבטא הטקסני האולטימטיבי, שנובע ממנו כמו קטשופ בדַיינר באוסטין. ויש לו חווה של 6,500 דונם בטקסס ושלושה חדרי שינה שהוא מגוון את שנתו בכולם.
את הקריירה החל עם תפקידי אופי מצוינים, המשיך אל עשור של קומדיות הוליוודיות רומנטיות שחשיבותן הקולנועית כשל פחית קוקה קולה ריקה שהשליכו הצופים הצעירים בבית הקולנוע לצד הדלי הריק של הפופקורן. אבל הוא התעשת וחזר למצות את כישרונו בסרטים ראויים יותר.
הוא נולד בטקסס ב-1969. אמו היתה מורה ואביו בעסקי הובלת דלק. הוא ביקש לפרושׂ כנפיים מעבר למישורי טקסס, ויצא בתום לימודיו התיכוניים לשנה לאוסטרליה. כשחזר לא גילה עניין להצטרף לעסקיו של אביו, מה ששני אחיו דווקא כן עשו, והחל ללמוד משפטים, עד שגילה, ככוכב אמיתי, שגם זה אינו התחום האמיתי שלו, אלא הקולנוע.
הלך לו לבָּחור, שנבחר לנאה שבבחורי בית הספר. סרט קצר פה, פרסומת לבירה שם, עד שבשנת 1993 קיבל תפקיד משמעותי ראשון על המסך, בסרט נעורים בשם "Dazed and Confused" (בישראל: "טריפ נעורים"), אשר ביים ריצ'רד לינקלֵייטר (שעמו עבד מקונוהיי גם כעבור שנים בסרט "ברני" מ-2012). אחר כך עבר ללוס אנג'לס והשיג תוך שנתיים הכרה כשחקן מצוין בעקבות שני הסרטים: "כוכב בודד" (1996) ו"עת להרוג" (1997), שבו גילם פרקליט צעיר המגן על אב שחור שירה למוות בשני אנשי קו-קלאקס-קלאן אשר אנסו את בתו בת העשר.
בעשור 2010-2000 שיחק בלא מעט סרטים, שרובם קומדיות רומנטיות מהסוג האמריקאי הדביק. כנראה שהוא סיפק בדיוק את הדבר שהמפיקים ציפו לו, מה שיכול להסביר מדוע שחקן כה מוכשר השקיע עשר שנים בקומדיות זניחות מבחינה קולנועית, גם אם לעתים משעשעות.
אבל מקונוהיי הבין שהוא נועד למשהו אחר. הוא לקח פסק זמן של שנתיים, שאחריו חזר אל תפקידי אופי מרשימים. הצעד החדש הראשון ברצף של סרטים ותפקידים איקוניים התרחש בשנת 2011, בסרט "סנגור במבחן" (Lincoln Lawyer""), כשהוא בתפקיד עורך דין פלילי יהיר וחמדן, המתנהל מהמושב האחורי של מכונית הלינקולן השחורה שלו אל לקוחות שישלמו כל מחיר בעד שירותיו. באותה שנה הוסיף לרזומה את "ברני", שם גילם תובע מחוזי, ואת "Killer Joe", בתפקיד בלש פרטי שעושה רווחים בלתי רשמיים כרוצח שכיר.
ב-2013 – "הסיפור של מַאד", שם הוא נמלט מהחוק במשך שנים ומתגורר בסירה על צמרת עץ באי בנהר המיסיסיפי, ובאותה שנה, בסרט "העיתונאי", גילם עיתונאי חוקר השב לעיר הולדתו בפלורידה ומנסה לפתור תעלומת רצח סדרתי. מרטין סקורסזה שילב אותו ב-2013 בסרט הנהדר "הזאב מוול סטריט" בתפקיד משני קטן, שמקונוהיי הפך אותו לבלתי נשכח.
ואז הגיע "מועדון הלקוחות של דאלאס". הסרט, שעלילתו מתרחשת בשנות השמונים, שנים שבהן פרץ האיידס והיכה בעולם, בעיקר בקרב הקהילה ההומוסקסואלית, מספר את סיפורו של רון וודרוף, אשר לקח על עצמו להוביל מאבק רפואי מחתרתי למען חולי הקהילה שאף הוא נמנה עמם. לצורך גילום התפקיד השיל מקונוהיי עשרים ק"ג ממשקלו, לא על פי דרישת הבמאי אלא כי "חשבתי שאיש לא יאמין לדמות שבה חולה איידס בשלב מתקדם נראה כאדם רגיל. הצופים היו עוזבים את המסך אחרי כמה דקות". משחקו בסרט זה – שהופק בתקציב שהוא כעשירית מזה של סרט הוליוודי ממוצע – זיכה אותו בפרס האוסקר.
בשנת 2014 יצא לאקרנים הסרט "בין כוכבים", סרט פעולה חללי פילוסופי, שבו מקונוהיי מגלם אסטרונאוט שנועד לנסות להציל את כדור הארץ, סרט שזכה לא רק לביקורות נפלאות אלא גם לרווחים עצומים. תקציבו היה 165 מיליון דולר, לעומת חמישה מיליון בלבד להפקת "מועדון הלקוחות של דאלאס".
ברצף התפקידים הללו ראוי להזכיר גם את מחפש הזהב האובססיבי, המניח מאחור את מגדלי הזכוכית של הכרך ואת המעונבים המאכלסים אותם, למען ג'ונגלים לחים, בוץ וחלומות על אוצרות זהב במעמקי האדמה, בסרט משנת 2016 "Gold", ששמו תורגם בעברית פרובינציאלית ל"מכורים לזהב".
השנים האחרונות הניבו סרטים שלא רוו נחת מהביקורת, ובהם "מים שקטים" ו"המגדל האפל", סרט עתיר תקציב ואפקטים אך דל תסריט, שנשא רווחים בקופה. "הג'נטלמנים", סרטו השנון והאינטנסיבי של גאי ריצ'י משנת 2020, הוא הטוב שבסרטיו המאוחרים של מקונוהיי.
הארון של מקונוהיי מלא במאות פרסים מאקדמיות לקולנוע ומגילדות מבקרים ברחבי העולם, על משחקו בסרטים כשחקן ראשי וכשחקן משנה. אפשר להמר שיהיו עוד רבים בהמשך הדרך.
