לואי מוֹאַנֶה היה זה שהמציא את הכרונוגרף (שעון העצר המכני), בשנת 1816. עכשיו יש פירוש חדש של הפיתוח המקורי. זה החל עם הרעיון להפריד את הקליבר הבסיסי של השעון לשלושה חלקים: מאחור –מנגנון המתיחה האוטומטי; במרכז –המחגר ומדידת הזמן; ובחזית –מנגנון הכרונוגרף.
הפירוש המודרני ויוצא הדופן מאפשר לצפות במנגנון הכרונוגרף בכל אחד משלבי פעולתו: זינוק, סיום ואיפוס. כל פעולה כזאת מזיזה מנופים, גלגלי שיניים ומוטות זעירים בתוך הקליבר, ואלה נראים היטב בחזית. יותר מ-500 חלקים יוצרים יחדיו את הקליבר הזה.
עיצוב השעון מוחצן ובן זמננו. רקע כתום לכוד בין שני גוונים של כחול,ויותר קונטרסט נעים לעין עם הטיטניום האפור של התיבה. כדי להדגיש עוד יותר את המורכבות המכנית של השעון, הלוחות הזעירים של מונה הדקות והשניות בשעון העצר עשויים מחומר שקוף ועליהם סטנסיל בצורת מסילת ברזל מסורתית, שמתכתבת עם כזאת נוספת שבהיקף הכחול הגדול.
אחת הדרישות המקדימות היתה שהשעון יהיה קל ונוח מאוד לענידה. זה לא שעון קטן – קוטר תיבת הטיטניום 46 מ"מ ועוביה 16.4 מ"מ – ולמרות זאת, המשקל הוא 31 גרם בלבד. שימוש בספיר קעור מאפשר שליטה מרבית בניצול חלל הפנים וגם משפר עוד יותר את הנוחות על היד. לסיום, כפתור יחיד שולט בכל הפונקציות של שעון העצר.
השעון יוצָר במהדורה מוגבלת בת 28 יחידות בלבד.
שורה תחתונה: ביצוע מודרני להישג היסטורי
מחיר: 30 אלף דולר
לשעונים נוספים היכנסו לקישור כאן
