לפני יוני 1957 פרשה יגואר ממירוצי מכוניות, והצוות הסקוטי המשי
זו היגואר D-Type משנת ייצור 1955, אשר זכתה בלה-מאן שנה מאוחר יותר. קבוצת המירוצים אשר השתמשה ביגואר הזאת – מספר שלדה XKD501 – היא אֶקוּרי אֶקוֹז (בצרפתית: "האורווה הסקוטית"), שאכן היתה סקוטית, על אף השם הצרפתי. הישגיה החשובים של הקבוצה היו הניצחון הנ"ל בלה-מאן של 1956, כמו גם הניצחונות בלה-מאן של 1957 ובעוד כמה מירוצי פורמולה 1. סימן ההיכר של הקבוצה היה הצבע הכחול של מכוניותיה.
המנוע המקורי (שעדיין קיים ברכב, כמובן) הוא מנוע שישה צילינדרים טורי בנפח 3.4 ליטרים, המפיק 250 כ"ס ונושם דרך שלושה מאיידים. תיבת הילוכים ידנית עם ארבעה יחסי העברה מורידה כוח לגלגלים האחוריים דרך סרן חי – בחזית יש מתלים נפרדים. למכונית גם ארבעה בלמי דיסק ובסיס גלגלים קצרצר של 90 אינץ'.
לפני יוני 1957 פרשה יגואר רשמית ממירוצי מכוניות, והצוות הסקוטי המשיך להפעיל את המכונית במירוצים, אם כי לא באופן רציף, כולל במירוץ Mille Miglia של 1957, שאותו לא סיימה. באותה שנה היא כן הצליחה לזכות, כאמור, במירוץ 24 השעות של לה-מאן.
זו המכונית היחידה של יגואר (מסדרות C ו-D) מאלה שזכו בלה-מאן אשר שרדה, והיא במצבה המקורי. אחרי קבוצת המירוצים אקורי אקוז היא עברה רק שני בעלים נוספים. השני שבהם החזיק בה במשך 16 שנה, ובאוגוסט 2016 העמיד אותה למכירה הפומבית.
שורה תחתונה: מכונית נדירה עם היסטוריה מרשימה ומתועדת
בכמה נמכרה: 21.78 מיליון דולר
