שני האזרחים הלבנונים שהגיעו לנמל התעופה בפרנקפורט לא היו אמורים לעורר חשד. הם עמדו בתור לצ'ק-אין, כשלפתע ניגשו אליהם כמה אנשים. אחד מהם הציג תעודת שוטר וביקש מהם להתלוות אליו. במזוודות של שני האזרחים התמימים, לכאורה, נמצאו שמונה מיליון אירו במזומן. בחקירתם התברר כי הם פעילי חיזבאללה, שאומנו במחנות הארגון בלבנון ושובצו במנגנון הכלכלי של הארגון, האחראי על הלבנת כספי סמים. מבדיקת המשטרה הגרמנית התברר כי השניים אספו את הכסף מסוחר סמים בגרמניה, תמורת משלוח סמים מדרום אמריקה.
דוח מיוחד של הרשות האמריקאית למלחמה בסמים (Drug Enforcement Administration – DEA) קבע, בחודש פברואר 2016, שחיזבאללה הוא אחד מארגוני הפשיעה הגדולים בעולם, בכל הקשור להברחת סמים והלבנת כספים. הארגון שולט כיום על אחד מצומתי הסמים הגדולים בעולם – משולש הגבולות ברזיל-ארגנטינה-פרגוואי – אזור מפלי האיגואסו.
כדי להבין כיצד מצליח ארגון לבנוני לשלוח זרועות ארוכות כל כך, צריך ללכת להיסטוריה. בתחילת המאה הקודמת התיישבו באזור המפלים כמה משפחות שיעיות ממוצא לבנוני, שעסקו בעיקר במסחר בין המדינות. היקף המסחר גדל והלך ככל שהמדינות פיתחו את האזור מבחינה תיירותית, ובמרוצת השנים החלו הדורות הבאים של אותם גולים לבנונים לצבור הון. הדבר לא נעלם מעיניו של עימאד מורנייה, שהיה ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה והאיש מס' 2 בארגון, שכן הזהות השיעית עשתה את שלה. דרך צומת הסמים של האיגואסו הצליח הארגון לחזק את הקשרים שלו עם קרטלי הסמים הגדולים בדרום אמריקה ובמרכזה.
ב-2011 חשפו הרשויות האמריקאיות רשת ענקית, מהגדולות בעולם, להלבנת כספים. התברר כי Lebanese Canadian Bank בביירות היה למעשה "בנק הבית" של חיזבאללה. השיטה עבדה כך: קרטלי הסמים בדרום אמריקה העבירו לחיזבאללה כסף מזומן מעסקאות ברחבי היבשת. הכסף הועבר דרך אלפי נקודות החלפת כספים בדרום אמריקה לבנק בביירות. כבר בשלב הזה הארגון חתך נתח מהרווחים. אחר כך הועבר הכסף בהעברה בנקאית לעסקים בארצות הברית, לגיטימיים וחוקיים כביכול. מדוע כביכול? שימו לב לסיפור הבא.
ב-2011 חשפו הרשויות האמריקאיות רשת ענקית, מהגדולות בעולם, להלבנת כספים. התברר כי Lebanese Canadian Bank בביירות היה למעשה "בנק הבית" של חיזבאללה. השיטה עבדה כך: קרטלי הסמים בדרום אמריקה העבירו לחיזבאללה כסף מזומן מעסקאות ברחבי היבשת. הכסף הועבר דרך אלפי נקודות החלפת כספים בדרום אמריקה לבנק בביירות. כבר בשלב הזה הארגון חתך נתח מהרווחים. אחר כך הועבר הכסף בהעברה בנקאית לעסקים בארצות הברית, לגיטימיים וחוקיים כביכול. מדוע כביכול? שימו לב לסיפור הבא.
העיתון "וול סטריט ג'ורנל" פרסם בחודש ינואר השנה כתבה על אודות מסע של מכונית טויוטה מארצות הברית לאפריקה: "אנני מארי מהעיר קולומבוס, ג'ורג'יה, רכשה רכב מסוג לנד קרוזר מסוכנות טויוטה מקומית. אחרי פחות משנה לא הצליחה לעמוד בתשלומים לחברת הליסינג, והרכב עוקל על ידי הבנק. חברת K.S. Used Auto Sales Inc. מסינסינטי רכשה את המכונית, שנמכרה שוב והועברה לנמל ג'קסונוויל בפלורידה, שם הועמסה על ספינה שיצאה למדינת בֶנין שבמערב אפריקה. בעליה של חברת K.S. הוא חאלד סבאח, אזרח אמריקאי ממוצא לבנוני. לשאלה 'מי העביר לך את הכסף?' השיב סבאח: 'לקוח… הוא העביר לי את הכסף בהעברה בנקאית'. כשהגיעה המכונית לבֶנין היא אוחסנה במגרש המכוניות של… קאסם רמיטי, אזרח לבנוני, שהשתייך לרשת הלבנת הכספים של חיזבאללה ושמו הוכנס לרשימה השחורה האמריקאית ב-2011".
דרכונים מזויפים, רכוש גנוב
אבל חיזבאללה לא מסתפק רק במנגנון הלבנת הכספים. הוא שולח זרועות גם לצמרת השלטון במדינות מרכז ודרום אמריקה. מבולבלים? אז קבלו עוד סיפור, הפעם מפרגוואי… חסן חליל דִיה הוא דמות נערצת בלבנון ובפרגוואי. דיה, בן העדה השיעית, יליד לבנון, השתקע עם משפחתו בפרגוואי, באזור משולש הגבולות, וכעבור זמן נעשה מקורב מאוד למוסדות השלטון במדינה. ב-2010 שינה הפרלמנט של פרגוואי את החוק כדי לאפשר את מינויו של דיה לשגריר בלבנון. שנתיים אחר כך, במהלך ביקור בלבנון של הוגו ולאסקז, דובר הפרלמנט של פרגוואי, ליווה אותו דיה בפגישות עם בכירי חיזבאללה, ובהם חבר הפרלמנט נוואף אל-מוסאווי. שמו של אל-מוסאווי, לשעבר בכיר במנגנון פעילות החוץ של חיזבאללה, נקשר לפרשת Lebanese Canadian Bank…
אבל זה עדיין לא הכל. את ולאסקז ליוותה קבוצה של אנשי עסקים, אזרחי פרגוואי ממוצא לבנוני. אחד מהם היה וואליד אמין סוויד, החשוד כי הלבין בעבור חיזבאללה, דרך בנק בפרגוואי בשם Banco Amambay, 1.2 מיליארד דולר מכספי סמים. ולמי שייך Banco Amambay? לנשיא הנוכחי של פרגוואי, הוראסיו קורטז. במהלך החקירה מטעם שלטונות המדינה בעניין נעלמו מסמכים חשובים ממשרדיו של הבנק ומחברותיו של סוויד, ימים לפני שפשטו עליהם החוקרים.
ועוד לא אמרנו כלום על סגן הנשיא החדש של ונצואלה. זהו טארק אל-אסימי, דרוזי ממוצא לבנוני, שעל פי דוחות המודיעין האמריקאיים הוא דמות מפתח בקשרים בין חיזבאללה, טהרן ומדינות דרום אמריקה. אל-אסימי הואשם כי סיפק דרכונים של ונצואלה לפעילי טרור סורים. ה"וול סטריט ג'ורנל" חשף ב-2014 כי כאשר האיש היה מושל מחוז בוונצואלה הוא הקים במדינה, יחד עם חברות ממשלתיות איראניות, שני מפעלים: מפעל למל"טים ומפעל לחומרי נפץ. אל-אסימי היה גם זה שאירח באוגוסט האחרון את שר החוץ האיראני, מוחמד זריף. מומחים טוענים שאיראן מפתחת על אדמת ונצואלה חלק ניכר מתוכנית הגרעין והטילים שלה, רחוק מעיני המערב.
עדיין מבולבלים? הנה עוד סיפור קטן, שיסגור לכם את המעגל. לפני שלוש שנים יצר סוכן סמוי של ה-FBI קשר עם כמה אזרחים אמריקאים ממוצא לבנוני, תושבי פילדלפיה. הסוכן הציע להם לקנות ממנו רכוש גנוב, החבר'ה הסכימו, והסחורה עברה מיד ליד תמורת סכום נאה במזומן. כעבור כמה עסקאות "מוצלחות", ואחרי שקנה את אמון החבורה, יצר עמו קשר אזרח סלובקי בשם דני טארף. השניים המשיכו לעשות ביניהם עסקים, ובשלב מסוים טארף ביקש ממנו… מאה טילי כתף, שיועברו ללבנון. טארף נעצר, והתגלה כאיש רכש במנגנון הכלכלי של חיזבאללה באירופה.
