ההיסטוריה של יקב שאטו לאפיט מספרת, כי מלחין האופרות האיטלקי הנודע ג'ואקינו רוסיני היה זה ששכנע בזמנו את ידידו הטוב, הברון ג'יימס דה רוטשילד, לרכוש טירה במדוק שבחבל בורדו, שבה יוכלו השניים "לנוח קצת וליהנות מכוס יין טוב". הברון, הצעיר בחמשת האחים לבית רוטשילד, שמע, שוכנע וקנה את שאטו לאפיט, שנודע כבר אז ביינותיו המשובחים. השנה 1868, כשבמרתפי היקב נמצא עדיין בקבוק יין שמור בחתימת TJ, תומס ג'פרסון, הנשיא האמריקאי שהבין היטב ביין. (דרך אגב, הבקבוק הזה נמכר ב-1985, במכירה פומבית באמצעות בית המכירות כריסטי'ס בלונדון, תמורת 156,450 דולר, הסכום הגבוה ביותר ששולם עד היום על בקבוק יין.)
כארבעה חודשים לאחר הרכישה נפטרו שני הידידים, בהפרש של יום אחד זה מזה, וכל הטוב של יינות לאפיט עבר בירושה לבני משפחת רוטשילד. כיום המקום נתון בידיו של אריק דה רוטשילד, בן הדור החמישי. בניין השאטו נותר כשהיה מאז שנבנה במאה ה-16, כולל הרהיטים הנמוכים (הלא נוחים, יש לומר). גם היין מוסיף לשמור על שמו הטוב, לפי רשימת בורדו משנת 1885.
היקב, בעל המרתף העגול הראשון בעולם, פרי תכנונו של האדריכל הספרדי ריקרדו בוֹפיל לוי, מוכיח מקוריות ופרקטיות כאחת. מעל החלק המרכזי של המרתף בנויה קופולה – גג בצורת כיפה, שמתרומם על פי הצורך בהתאם לטמפרטורה החיצונית, על מנת לשמר את הטמפרטורה ומידת הלחות הרצויות בתוך המרתף. מאות החביות, שכולן בצבע בורדו, מסודרות במעגל בלב המרתף, מתחת לגג המתרומם.
שורה תחתונה: שמו הולך לפניו. שאפו לשאטו
