בשירות קרבי

אבל זה אינו הפיתוח היחיד שנמצא כרגע בקנה בכל מה שקשור לנשיאת ציוד של לוחמים. חברת לוקהיד מרטין פיתחה מערכת שלמה של "שלד חיצוני" (exoskeleton) לחייל החי"ר, המכונה HULC (ראשי תיבות של Human Universal Load Carrier). השלד החיצוני הוא בעל תכונות אנושיות, מוזן מסוללה, מופעל הידראולית ומסוגל לבצע ישיבות שפופות, זחילות והנפה באמצעות פלג הגוף העליון, עם מאמץ אנושי מזערי. הוא מיועד להעביר את המשקל של משאות כבדים לקרקע באמצעות רגליים רובוטיות המחוברות לפלג גופו התחתון, תוך הקלת העומס מהמפעיל. מיקרו-מחשב מתקדם נישא מבטיח כי ה-HULC ינוע בתיאום עם המפעיל. הציפייה בדרישה המבצעית היא לחליפה שתאפשר ללוחם בודד לשאת משקלים מ-45 עד 62 ק”ג למרחק רב, באופן בטוח וללא התעייפות משמעותית. במתאר לחימה, הדרישה המבצעית היא לחליפה שתיתן ללוחם יכולת להתכופף במהירות וללא הגבלה, לזחול ולדלג מעל מכשולים, בעודו נושא מטען שמשקלו 34 עד 41 ק”ג. חליפות כאלה אמורות לאפשר ללוחם גם לפרוץ דלתות, להילחם בחללים מוגבלים, לחפור שוחות, להקים עמדות, לשאת פצועים ולהזיז מכשולים שמשקלם 45 ק”ג ומעלה. הכוונה היא, שכל חייל יוכל, בעזרת השלד החיצוני, לסחוב ציוד שמשקלו הִצריך עד היום שני חיילים.

מעניין? ועוד לא דיברנו על רובוטים שיחליפו את חיילי החי"ר. בשנה וחצי הקרובות אמור הצבא האמריקאי להכניס לשירות 800 רובוטים מסוגים שונים, המיועדים לגילוי חומרי נפץ, וכן איומים ביולוגיים, כימיים וגרעיניים. חצי מיליארד דולר – זה הסכום שהִקצה הפנטגון, בשנה האחרונה בלבד, לפיתוח ולייצור מערכות רובוטיות לשדה הקרב המודרני. בצבא האמריקאי, שׂבע הקרבות בעיראק ובאפגניסטן, הבינו כי בתרחישים מבצעיים רבים אפשר לטפל במגוון איומים על ידי טכנולוגיה מתקדמת. שימו לב לנתון הבא, שממחיש עד כמה נחוצים הפתרונות הרובוטיים: מאז 2001 איבד צבא ארצות הברית, באפגניסטן לבדה,  2,144 לוחמים. מניתוח מעמיק יותר, שנערך על ידי אתר icasualties.org, עולה כי רוב ההרוגים של כוחות הקואליציה הבינלאומית, בשנים 2011-2008, נהרגו מפיצוץ מטעני צד. אלא שמאז ירד הנתון הזה באופן משמעותי, וזאת בזכות שימוש גובר והולך במערכות בלתי מאוישות, כמו משאיות אוטונומיות או כלי רכב בלתי מאוישים להעברת אספקה בין מוצבים.

ועכשיו נשאלת השאלה: מתי הרובוטים יילחמו במקומנו? מי שהגיע כנראה הכי רחוק בעניין הזה היא התעשייה הרוסית, שפיתחה רובוט דמוי אדם למטרות מחקר בחלל ולמשימות הצלה שבהן לא ניתן לפעול באופן מאויש. הרובוט, Fedor, הוא בעל מראה אנושי מבחינת המבנה החיצוני, של ידיים ורגליים עם מפרקים. באחד הניסויים הודגם ירי אקדחים לעבר מטרה נייחת. הרובוט השתמש בשתי הידיים הביוניות וירה אל המטרה שעמדה מולו. "יש לנו מחסל, terminator", התגאה דימיטרי רוגוזין, סגן ראש ממשלת רוסיה, שצפה בניסוי.

Fedor מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, ומצויד בבינה מלאכותית המאפשרת לו להבדיל בין אויב לעמית, כך לפחות טוענים הרוסים.

וזה עוד לא הסוף. הטכנולוגיה הולכת כיום לכיוון של מערכות אוטונומיות, ולא רק בכל הקשור לכלי רכב או לכלים בלתי מאוישים. במונדיאל האחרון עשו הרשויות הרוסיות שימוש נרחב בטכנולוגיית זיהוי פנים. אלפי מצלמות סרקו כל הזמן את הרחובות והזרימו קלסתרונים למחשב מרכזי. אלגוריתם מתקדם ביצע כל העת השוואה עם רשימות טרוריסטים מבוקשים או חוליגנים, וכאשר גילה התאמה קפצה מיד התראה למפעילים. כך, זוהה, למשל, פושע פלילי שהיה מבוקש במשך שנים ברוסיה, כשחשב שהצליח להיטמע בהמון שחגג בכיכר האדומה. בכלל, ההתמודדות עם טרור הפכה את הצורך בטכנולוגיה לקריטי.

ועכשיו תארו לעצמכם את התרחיש הבא: באירוע עם בני ערובה הסגורים במתחם בנוי נכנסת לפתע למתחם להקת יתושים אלקטרוניים, שמטרתם צילום והעברת מידע למפעילים הנמצאים בסמוך ומבקשים לתכנן פריצה לחדר. ובכן, זה לא תרחיש בדיוני. חוקרים באוניברסיטת וושינגטון הציגו לפני חודשים אחדים חרק מעופף המונָע בטכנולוגיית לייזר. החרק הקטן, המכונה RoboFly ושוקל קצת יותר מקיסם שיניים, מכיל מנגנון מיוחד הקולט את קרן הלייזר ומתרגם אותה לאנרגיה לצורך תנועה. הטיסה שלו היא כמו של זבוב, כלומר, משק כנפיים המאפשר התרוממות ונחיתה. השלב הבא בפיתוח הוא יכולת טיסה אופקית, הנשלטת על ידי המפעיל, והתקנת מצלמה זעירה עם מנגנון שידור אותות. המפתחים הצהירו כבר כי בדגמים הבאים ישולבו סוללות זעירות שיָקנו ל- RoboFlyזמן שהייה ארוך יותר באוויר, יכולת תמרון משופרת ומערכות חישה ובקרה.