שנות ה-40 של המאה שעברה היו קשות מנשוא בגרמניה שלאחר המלחמה. המדינה היתה הרוסה ומדממת, מפוצלת לאזורי שליטה בין אמריקה, ברית המועצות, צרפת ובריטניה. התעשייה שועבדה לשיקום המשק, נכסים כלכליים ירדו לטמיון. בתחילת שנות ה-50 הגיעה תקופת התאוששות שכונתה Wirtschaftswunder, "הנס הכלכלי". למרצדס היה יתרון על פני מתחרותיה מבית (ב.מ.וו, פולקסווגן), שכן רבים ממפעלי הפלדה ופסי הייצור שלה שרדו את הפצצות בנות הברית ונותרו בשליטת גרמניה.
מרצדס חזרה לייצר מכוניות נוסעים ב-1947, עם דגמים שהתבססו על פלטפורמת ה-170; בתחילה הופיעו משאיות חלוקה קלות ואמבולנסים, ולאחר מכן מכוניות נוסעים. דגמי ה-170 כללו שלדה קשיחה במיוחד ומתלים עצמאיים אחוריים. דגם 170S המצולם כאן הוצג ב-1952 והוצע בגרסת סדאן ארבע דלתות. מוט ההילוכים הועתק מהרצפה אל עמוד ההגה, המחוונים הועברו אל מול פני הנהג, והשכלול האחרון – מתג מיוחד להתנעת המנוע (!)… כמה מדגמי ה-170 צוידו במנועי דיזל בהספק זבוב של 37 כ"ס, אך ה- Sחומש במנוע בנזין 1.8 ליטר, שהספקו 51 כ"ס. יחידה צנועה זו הניבה מהירות מרבית של כ-120 קמ"ש, לא רע לאותה תקופה.
המרכב המקומר והאלגנטי כלל שתי "דלתות מתאבדים" קדמיות הנפתחות לאחור, בכיוון הפוך מהמקובל. ראויים לציון הצמיגים בעלי הדופן הלבנה ומנגנון איתות "חדשני" – מנוף חיווי הנשלף מדופן המכונית…
כאחיותיה המסוקרות בעמודים אלה, ה-170S הזאת משומרת בקפדנות מושלמת, ונראית כמעט כביום היוולדה. לאספנים מקצוענים השמחה הגדולה ביותר היא לנדוד אחורה במנהרת הזמן ולשחזר תקופות וקצב חיים שעברו מן העולם.
בקיצור: מרצדס זה מרצדס. היה ונשאר מותג עוצמתי
