ב-2007 ישבו ג'ף קנול ודייב קול בדַיינר בעיירה סן ברנרדינו שבדרום קליפורניה וחיפשו דרך להעשיר את תחרויות העבִירוּת שאותן נהגו לערוך בעמק ג'ונסון הסמוך. העמק גדוש באתגרי עבירות קיצוניים, ועל מורכבותם יעידו הכינויים שהוצמדו להם על ידי ג'יפאים יצירתיים:" מגלשות השטן", "מפל השוקולד", "קברות המלכים", "הקורנס", "הפטיש", "טוחן המנועים" וכיוצא באלה. כטוב לִבם בבירה החליטו קנול וקול להחיל את מדידת הזמנים גם על שבילי הקישור שנמתחים בין המכשולים הפזורים בעמק. מכיוון שכמה משמות המכשולים הם וריאציות על נושא פטישים (Jack Hammer, Sledge Hammer), הוחלט כי מי שיעבור את המסלול בזמן הקצר ביותר יוכתר כ"מלך הפטישים" –King of the Hammers .
עמק ג'ונסון הוא השטח הגדול ביותר במערב ארצות הברית המיועד לנהיגה חופשית של רכבי שטח אזרחיים (OHV). העמק ממוקם כ-200 קילומטר מזרחית ללוס אנג'לס, וכולל מגוון עצום של סוגי שטח: סלעי ענק ואגמים יבשים, דיונות טובעניות וערוצי נחלים, גבעות טרשיות ועוד. השטח מנוהל על ידי BLM (רשות שמורות הטבע הפדרלית של ארצות הברית), וגם הצבא האמריקאי לוטש אליו את עיניו. העימות בין BLM והצבא מזכיר מאוד את מצוקת שטחי האש בישראל, ובשנים האחרונות מתעצם בקליפורניה המאבק, אך לא עד כדי השבתת פעילות רכבי השטח האזרחיים.
באזורי הסלעים נוצרים פקקי תנועה שמטריפים את הנהגים. צילום: Paolo
דבר והיפוכו
שילוב אתגרֵי עבירות איטיים בתחרות מהירות עשוי להיראות כצעד טכני למדי, אבל הוא מהפך גדול ביותר. רכבי עבירות נזקקים למהלכי מתלה קיצוניים, הם מצוידים בצמיגים גבוהי חתך בלחץ אוויר נמוך, מנועיהם אינם נדרשים להיות חזקים, יחסי ההעברה מותאמים לזחילת סלעים שבלולית, לכמה מהם יש מערכות להיגוי הגלגלים האחוריים. רכב שייעודו עבירות מסוגל לטפס על מכשולים דמיוניים, אבל הוא מסורבל ומוגבל מאוד בשבילים המהירים המחברים בין המכשולים. יחד עם זאת, כדי לתפור שבילים ב-160 קמ"ש הוא גם חייב להיות קל משקל, בעל יחסי העברה מהירים ומנוע רב עוצמה, צמיגים קטנים יותר, היגוי חד ומהלך מתלים מוגבל… האם זהו "דבר והיפוכו" או, אולי, "הטוב בשני העולמות"?
חיבור שתי הדיסציפלינות הוליד את סדרת המירוצים Ultra4, המגיעה לשיאה בתחרות King of the Hammers הנערכת מדי שנה בעמק ג'ונסון. מאירוע מאולתר של 12 צוותים ללא קהל התרחב KOH לפסטיבל מוטורי בן תשעה ימים, עם מאות צוותים המתחרים בקטגוריות שונות. כ-500 צוותים מתחרים בקטגוריות נגישוֹת יחסית – רכבי Side by Side משופרים, אופנועי שטח, כלי רכב מושקעים ואף טנדרים סדרתיים למחצה. זו המסה הגדולה. אבל כוכבי King of the Hammers האמיתיים הם 130 רכבי המירוץ המתחרים בקטגוריית Ultra4 Unlimited Class 4400; אלה מפלצות שטח ייחודיות, שהטובות שבהן עולות יותר ממיליון דולר.
מרכבות האלים
בניגוד למקובל במירוצי מדבר אחרים, לרכבי 4400 אין שום מגבלה על נפח והספק המנוע, מידות הצמיגים או תצורת השלדה והמתלים; המחויבות היחידה היא לעמוד במפרט הבטיחות המחמיר. כדי להשתלב בקטגוריה הנהג חייב לזכות במיקום בכיר במירוצי שטח נחשבים פחות; לא מספיק שיהיה לך תקציב לרכישת מפלצת עבירות מקצועית. רכבי 4400 הם אבות-טיפוס, המפותחים בלעדית לצורך תחרות KOH. הסדנאות המובילות טורחות כל השנה כדי לפתח ולבנות רכב היפר-תחרותי שישמש לתחרות בודדת, הנמשכת יום אחד בלבד. רכבי 4400 חמושים במנועי 8V מוגדשים מסדרת LSX בעלי הספק של 800-600 כוחות סוס, עד 1,200 כ"ס לצוותים המובילים. כלים אלה מתבססים על שלדות צינורות בבנייה עצמית עם שני סרנים חיים, אם כי בשנים האחרונות מתחילים המתחרים הבכירים לעבור לתצורה של מתלים עצמאיים.
הכלים מצוידים בצמיגי שטח כבירים בקוטר 40 אינץ', בעלי עמידות מופלגת בפני קריעה וקילוף. העומס המכני חִייב פיתוח צמיגים ייחודיים ובניית מכלולים ממתכות אקזוטיות, סגסוגות פלדה מיוחדות, טיטניום ועוד. למרות ההשקעה הענקית, רק שני שלישים מהמשתתפים מסיימים את יום התחרות. המתמודדים רשאים לתקן את רכביהם במו ידיהם או להסתייע במתחרים אחרים (הרשאים אף לגרור אחד את השני); צוותי הסיוע מפעילים סדנאות משוכללות, אבל מותר להם לטפל ברכבי המירוץ רק ב-PITS – רחבות טיפולים ייעודיות. התחרות מאתגרת עד כדי כך, שבמרוצת השנים נולד כינוי חדש, "KOH Finisher", ללמדך שעצם סיום המסלול הוא הישג ראוי לציון, גם בקרב המקצוענים באירופה ובאמריקה.
פסטיבל ב- Hammertown
350 יום בשנה שורר שקט על האגם היבש Means בעמק ג'ונסון, עד שמגיע חודש פברואר. אז מתעורר המדבר לחיים עם מערכות מים, WiFi ותקשורת, רחבות טיפולים וחניוני ענק, נקודות משטרה, אוהלי VIP ועיתונות, וגנרטורים ענקיים. מנחתי מסוקים ובתי חולים ניידים משלימים את התמונה ויוצרים את Hammertown – חניון זמני, שיבעבע במשך כעשרה ימים. בשנים שלפני הקורונה היו מגיעים לכאן 300 אלף צופים לפעילות שוקקת חיים 24/7; האקשן המקומי שילב מראות בסגנון פסטיבל Burning Man ושיירות Mad Max עם מאות מנגלים שאינם מפסיקים לעשן, מוזיקה חיה ובירה הזורמת כמים.
להגברת ה-Show מוזנקים המתחרים על מסלול עפר המתפתל בירכתי Hammertown. הדו-קרב מתוגבר באמצעות רמפות המזניקות את הרכבים לאוויר, אלה גלדיאטורים מכניים של הדור החדש. אורך המסלול הסיבובי הוא כ-90 קילומטר, והמתחרים מקיפים אותו שלוש פעמים. הקהל מתגודד בצִדי המכשולים הגדולים, מעודד את המתחרים מטווח של מטרים ספורים. התחרות המועברת בשידור ישיר ברשתות החברתיות זוכה לרייטינג גבוה ביותר. הקורונה לא עצרה את מסורת KOH, אבל הכניסה בו מעט שינויים: נוכחות הקהל הוגבלה, ההופעות החיות והמפגשים החברתיים ההמוניים ב- Hammertown צומצמו.
נהגי KOH צריכים לשלוט במכוניותיהם הגמלוניות במהירויות תלת-ספרתיות, להתגבר על תקלות טכניות בלתי פוסקות, להכיר היטב את השטח ולהיות נחושים ביותר. ב-KOH מותר לנגוח ביריב שמפריע לך לעקוף, מותר לטפס על רכב שהתהפך. כל עוד אין פצועים – הכל מותר, ועושים את הכל. לעתים קרובות מתהפכים תוך כדי תנועה, וממשיכים בנסיעה כאילו לא קרה כלום. לצד הנהג יושב נווט המסייע בכיוון הרכב במעברים טכניים, ברתימת כבלי הכננת וכדומה. אחד מתפקידיו החשובים של הנווט הוא לרסן את הנהג, אשר עלול להשבית את הרכב בנהיגה מהירה מדי. בכל סיום של KOH רוב המתחרים נשבעים שלעולם לא יחזרו אל הגיהנום הזה, ובכל פברואר הם מתייצבים מחדש על קו הזינוק…
אחד מכוכבי KOH הוא רנדי סלואוסון, שניווט את הרכב המנצח בתחרות KOH הראשונה, שהתקיימה בשנת 2007. אחרי התחרות הזאת הוא נטש את מושב הנווט, והיום הוא נוהג ברכב 4400 משל עצמו. את מירוץ 2021 הוא ניצח בשבע שעות ו-17 דקות, מקדים את ג'יי.פי גומז בתשע דקות בלבד (!). היה זה ניצחונו השלישי של סלואוסון, שהצהיר מעל הפודיום: "השנה הקלנדרית שלי מתחילה בחודש פברואר, לא בינואר. אני חי ונושם KOH, זהו הדבר החשוב ביותר בחיי". נציין כי בכמה שנים קודמות הוא לא הצליח לסיים את המירוץ, אבל ב-2021 הגיעה הנקמה המתוקה. סלואוסון זכה בסיפוק אדיר, כבוד והערכה עצומה, בנוסף על פרס כספי שבו זוכה כל מנצח, בסך 65 אלף דולר, אשר מכסה, בערך, את תקציב הסנדוויצ'ים של הקבוצה… שאר התקציב מגיע מספונסרים או מכיסים פרטיים.
הדימוי המקובל של נהגי שטח הוא של גברברי אלפא מזוקנים וקשוחים, אבל זה לא תמיד כך. בפולאריס RZR מספר 78 נוהגת שרה פרייס הצעירה, תושבת קליפורניה, השוברת את כל המוסכמות. פרייס החלה להתחרות על אופנועי שטח בגיל שמונה, וצברה מאז עשרות גביעים על ניצחונות באופנועים, בטרקטורוני SBS, בטנדרי מירוץ באיצטדיון סגור, בתחרויות Ironwoman, ואף ניצחה מירוצי טרופי-טראק מדבריים. כשהיא לא טוחנת סלעים, פרייס עובדת כנהגת פעלולים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. היא גם משתתפת במירוצי Extreme E, שנועדו לקדם מודעות ירוקה לשימור הפלנטה, על ידי הסבת רכבי מירוץ ממנועי בנזין למערכות הנעה חשמליות בעזרת טעינה סולארית ותאי מימן.
אחד משלנו
KOH הוא אירוע אמריקאי, אבל יש בו גם נציג ישראלי. מיכאל חן הוא אחד ממובילי סצנת העבירות בישראל, מתחרה עתיר ניסיון ומארגן של ליגות עבירות מקומיות. חן השתתף חמש פעמים במקצה האירופי שלKOH ועוד פעמיים בקליפורניה. הוא דואג תמיד להניף את דגל ישראל על רכב המירוץ שלו, מתמודד בתקציב מוגבל ועם צוות סיוע מצומצם מאוד.
"אתה לא מסוגל להבין עד כמה המירוץ הזה קשוח", מתלהב חן, "אין דבר כזה בעולם". להמחשת הנחישות הנדרשת הוא סיפר לי על אחת מתחרויות KOH שבהן השתתף: אחרי 140 קילומטר של מאבק מתיש הגיעו חן והנווט עידו הנדל למכשול האחרון, כמאה מטר מקו הסיום הנכסף. אקורד הסיום של המירוץ כלל צלילה לתעלה עמוקה, ולאחריה טיפוס על סוללה ענקית. הרכב גלש למעמקי התעלה, ומעשה שטן – בדיוק שם נשברה תושבת הגלגל האחורי-ימני. הרכב התיישב על גחונו בלי אפשרות להמשיך בדרך, וגם לא היה בקרבת מקום סלע שאליו יוכלו לרתום את הכננת.
הצוות הישראלי החליט להילחם על מיקומו המצוין בתחרות. בעוד חן מתחיל לפרק את המכלולים השבורים, הנדל יוצא בריצה לנקודת הסיוע ב-PITS, כקילומטר וחצי בלבד מקו הסיום… הוא מגיע מתנשף לנקודת הסיוע, לוקח חופן אלקטרודות וכמה חלפים וחוזר בריצה אל הרכב התקוע, שם ממתין לו חן, שהספיק בינתיים להכין את החלקים הנדרשים. בעזרת כבלי התנעה הם מחברים את שני מצברי הרכב אל האלקטרודות ומתחילים להתיז ניצוצות. כעבור כמה דקות היה הגלגל האחורי מרותך למקומו, והמנוע שאג שנית. זה לא היה תיקון מפואר, אבל לאחר עיכוב של 45 דקות הצליח הצוות לצלוע אל קו הסיום, ואף לסיים במקום השני בקטגוריה (!).
לאחר חוויות כאלה, לא פלא שחלומו של חן הוא לארגן בישראל תחרות KOH. הבעיה היא, שנכון להיום יש בארץ רק שלושה כלי רכב המסוגלים להתמודד באירוע כזה. אז עד שתוזנק בישראל תחרותKOH , ניאלץ לצפות בתחרות המקורית, שתיערך ב-7 בפברואר 2022 בעמק ג'ונסון. טיסה נעימה.
