ברוכים הבאים לקובה. הדאקירי המפורסם של המינגוויי נחשב משקה חובה לכל מבקר בהוואנה, והמוחיטו הוא כוס של מיזוג אוויר בחום הקובני. ושניהם על בסיס המשקה הלאומי – הרום.
הרום מיוצר בקובה משנת 1878, אך ב-1959, עם המהפכה של קסטרו והלאמת כל התעשייה, הבינו שממשלה קומוניסטית אינה יכולה לנהל בהצלחה גם בתי חרושת לרום, וצירפו את חברת פרנו המפורסמת כשותפה שווה.
רום מיוצר מדִבשות (Molasses), שהן השאריות של קני הסוכר לאחר הוצאת הגבישים הלבנים. הן מכילות חמישה עד עשרה אחוזי סוכר, שהופך לאלכוהול על ידי זיקוק. הרום מתחלק לשלוש קטגוריות – קל, בינוני וכבד. הקל הוא בהיר, שקוף ורך, הבינוני בעל גוף ומעט צבע, והכבד, כמו ה-Selección de Maestros, בצבע זהוב-חום כהה, נחשב הטוב מכולם. ככל שהרום "זקן" יותר צבעו כהה יותר, לפי זמנו בחבית. והחביות – מקורן "סודי".
איך לוגמים רום? אפשרות אחת – כמו שהוא, "און דה רוקס", על קוביות קרח שקופות. אפשרויות נוספות – כבסיס לממסכים שונים ומשונים. אין סוף כמעט להמצאות של קוקטיילים על בסיס רום. הוא ריחני, מלא טעמים, מביא את הירוק הבסיסי של קני הסוכר וגם את העץ שבו התפתח, ומשתלב נפלא בכל הרכב כמעט. מומלץ עם מרטיני, לשם שינוי במקום וודקה, או מרגריטה, המינגוויי דאקירי או מוחיטו, כאמור, ועוד המון קוקטיילים שונים.
קובה בלי רום זה לא קובה. חצי שעה לאחר הנחיתה בהוואנה, מיד בכניסה לבר אל פלורידיטה, ישבתי ליד הכיסא של המינגוויי; קרוב, אך לא עליו ממש (שמור בשרשראות), ולגמתי את המוחיטו הראשון…
בקיצור: שתית רום – הרגשת קובה
מחיר: 35 דולר לבקבוק 70 ס"ל
