ששת אלפים שמונה מאות חמישים ושניים איים ואִיונים, לאורך שלושת אלפים קילומטר, מהווים את "ארץ השמש העולה". על אף העובדה שמדובר בארכיפלג של אלפי איים, מבחינה גיאוגרפית ואדמיניסטרטיבית רואים את יפן כמדינה בת חמישה איים גדולים: הוֹקַאידוֹ, הוֹנשוּ, שיקוֹקוּ, קיוּשוּ ואוֹקינַאווה. הגדול שבהם הוא האי הונשו, שהוא גם השביעי בגודלו בעולם, ובו שוכנת עיר הבירה של יפן, טוקיו, כרך ענקי וסואן המונה בתחומיו 13 מיליון תושבים ובמטרופולין כולו 37 מיליון.
יפן, ארץ הררית וגם ימית – לכל אי רכסי הרים וחופי ים משלו – נחשבת כיום אחת המדינות החזקות והמובילות בעולם, במגוון רחב של תחומי חיים. לא תמיד זה היה כך. על פי המסורת המקומית, ההיסטוריה של יפן מתחילה ביום 11 בפברואר שנת 660 לפני הספירה – תאריך הנחשב יום ייסודה של "ממלכת האלים". האמונה היפנית גורסת כי האלים הם ככל הנראה אבות שושלת הקיסרים היפנית, הנמשכת עד היום הזה, ולפיכך אין פלא שהיפנים, גם כיום, רואים בקיסר שלהם סוג של אל.
עד אמצע המאה ה-19 היתה יפן מתבדלת ומסוגרת בפני השפעות מערביות. במאה ה-18 ובתחילת ה-19 נעשו ניסיונות מצד מדינות שונות לפתוח בפניהן את שעריה, כדי להשיג לעצמן דריסת רגל באסיה לצרכים כלכליים – מסחר בינלאומי, ימאות וכדומה, עד שבשנת 1854 נחתם בין יפן לבין ארצות הברית הסכם קַנַגַאווה, והוא אשר הביא לפתיחתה של יפן אל העולם המערבי.
העם היפני מאופיין בשקדנות ובדייקנות יוצאות דופן. התכונות הללו השתלבו היטב עם התהליכים שעברה המדינה מאז נפתחה למערב, ובזכות השילוב הזה היא הצליחה להעתיק, במובן החיובי, את כל החידושים המערביים, ובכמה מהם אף עלתה על המקור. בכתבה הזאת לא נעסוק, כמובן, ברובוטיקה, באלקטרוניקה או בטכנולוגיה בכלל; זה מתאים למגזין אחר. אנחנו נסתפק ב…וויסקי, שגם אותו למדו היפנים מהמערב, ועושים אותו טוב לא פחות.
זה החל בשנת 1918. מַסַטאקַה טַקֶטְסוּרוּ, כימאי ואיש עסקים, הגיע לסקוטלנד ללמוד לייצר וויסקי. הוא היה היפני הראשון שעשה זאת. עם סיום לימודיו העיוניים עבד והשתלם במשך שנים אחדות במזקקות סקוטיות, ולאחר ששב לארצו יסד ב-1934 את מזקקת הוויסקי הראשונה ביפן, בסיוע מומחים סקוטים. מלחמת העולם השנייה עצרה את הכל, ורק שנים לאחר מכן התעשייה החדשה החלה להתפתח ולהגיע לתוצאות מרשימות. הוויסקי היפני של היום נחשב מיוחד מאוד, ובעיקר זה שהתבגר בחביות מעץ המיזוּנארה, סוג של אלון הגדל ביפן בלבד. תכונות העץ הזה תורמות מאוד לאיכות, לטעם ולניחוח הוויסקי, ולראיה, באחרונה יצאה מהדורה מיוחדת של וויסקי Chivas Regal הסקוטי, שהתיישן 12 שנים בחביות עץ אלון יפני.
שלב הטעימות
ג'ים מוריי (Jim Murray), מומחה עולמי וטועם מדופלם, מחבר "התנ"ך של הוויסקי", מצהיר שהוא הראשון שגילה, בשנת 1997, את טיב הוויסקי היפני. טועמי וויסקי נוספים אחריו לא חסכו אף הם במחמאות. ואכן, אין עוררין על כך שהוויסקי היפני מוערך מאוד, והמזקקות היפניות הפכו לשם דבר בקרב מומחים וחובבי המשקה בעולם. בחרנו להציג כאן שלוש מהן.
Nikka Whisky Yoichi Distillery
נחזור לרגע לסיפור על היפני הראשון שלמד את סודות הוויסקי בסקוטלנד. המזקקה שהקים ביפן, לאחר ששב למולדתו, היא המזקקה הזאת, מזקקת יוֹאיצ'י. היא שייכת כיום לבית Nikka, אחת משתי חברת המשקאות האלכוהוליים הגדולות ביפן. בשנת 2008 המזקקה קיבלה את פרס הוויסקי הטוב בעולם על הסינגל מאלט בן ה-20 שלה. ממוקמת בצפון האי הצפוני הוקאידו, בתנאי סביבה הקרובים ביותר לאלה שבסקוטלנד: מזג אוויר קר ומושלג בחורף, בקרבת מקור מים זכים (הנהר יואיצ'י, שממנו קיבלה את שמה), מוקפת בים ובהרים גבוהים. מייצרת וויסקי בעזרת כבול מיובא מסקוטלנד, מה שמקרב עוד יותר את הטעמים והניחוחות לאלה של הוויסקי הסקוטי.
הוויסקי: The Nikka 12 years old. משקה בגוון זהוב כהה, מלא ניחוחות וטעמים של דבש, וניל, קרמל ופירות ירוקים בשלים, לצד אגוז קוקוס וקליפת תפוז. חוזק האלכוהול "נמס" בטעמים המעודנים והריחניים. המשקה מפגין את המקוריות המקומית עם הרבה עידון ובו בזמן נוכחות מרשימה.
Suntory Hakushu Distillery
מזקקת האקוּשוּ שייכת לבית סַנטוֹרי, קונצרן המשקאות האלכוהוליים הבינלאומי הענק, שמרכזו ביפן. המזקקה שוכנת בלב יער, באי הגדול הונשו, בין הרי "האלפים היפניים" במחוז ימנאשי. זה המחוז שבו נמצא הר פוג'י, הר געשי יפהפה, שבתרבות היפנית נחשב אתר מקודש. אנשי סנטורי בחרו להקים את המזקקה באזור האקושו (ומכאן שמה), שנחשב אחד מאזורי המים הזכים הטובים ביותר ביפן. אלה מים תת-קרקעיים רכים, המכילים כמות נכונה של מינרלים. בניין שחור מעץ מקומי מקבל את פני הבאים, עם שישה מכלי תסיסה ושישה מכלי זיקוק על טהרת הנחושת המבריקה, ועם מרכז מבקרים מפואר.
הוויסקי: The Hakushu Single Malt 1973 Distiller's Reserved. משקה בגוון מהגוני עדין, מלא ניחוחות וטעמים מורכבים, הרבה וניל, וירוק המזכיר את הסביבה. מאוזן, עדין וחלק, בעל גוף ומתיקות ברקע. מומלץ עם כפית מים קרים ולאחר שנח קצת בכוס לפני הלגימה הראשונה.
Chita Distillery
בניין מודרני שבחזיתו שלט גדול, "Sun Grain", מכסה פְנים של בית חרושת לכימיקלים. בחצר מכלים ענקיים עם צינור ענקי עולה כלפי השמים. סביבה מלאת פעילות, עשן וקיטור. מזקקה בעיר צ'יטה ליד נמל נַגוֹיה שבמחוז אאיצ'י, באי הונשו. גם היא בבעלות חברת סנטורי. מייצרת כמה סוגי משקה, פרט לוויסקי. מהמזקקות הראשונות שיצאו עם Single Grain – וויסקי של דגנים, ברובו מתירס, עם התבגרות מורכבת בחביות אמריקאיות של בורבון, ספרדיות של יין שרי ואחרות של יין מקומי.
הוויסקי: The Chita Single Grain Whisky Distiller's Reserve. כן, וויסקי הדגנים מאופיין בעדינות, חלקלקות והרבה פרי. מיושן שלוש שנים, חסר צבע כמעט, מפיץ בהתחלה ניחוחות של בורבון עם עץ קלוי, בהמשך בשׂומת של יין שרי ובסוף של יין צרפתי צעיר. מלא פרי וגם עלי פרחים אדומים, מעט תבלינים ומתיקות של בורבון. וויסקי קיצי, עם מורכבות עדינה. "וויסקי למתחילים".
הגיל לא קובע
בעיר אדינבורו, בירת סקוטלנד, חגגו בשנת 2010 עם Scotch Whisky בן שבעים שנה מאזורSpeyside , כמובן. חגיגה גדולה, כל המי ומי בתעשייה נכחו באירוע, כולם עם "כובע שחור, קשיח וגבוה". טעמו, רחרחו, לגמו, והמחמאות עפו לשמים. בשלב מסוים הוגש לטעימה וויסקי יפני של מזקקה בשם Karuizawa, בן 42 שנים. השתרר שקט מוחלט. שקט שאמר הכל…
דרך אגב, חייה של המזקקה הזאת, הכי קטנה ביפן, היו קצרים: נוסדה ב-1955 והפסיקה לפעול ב-2000. המלאי שנותר עבר מיתוג מחדש ושוּוק כסדרת יוקרה. הוויסקי הנדיר ביותר בסדרה הוא הווינטג' מ-1960. חנות של משקאות נדירים בהונג קונג קבעה לו תג מחיר של 638 אלף דולר אמריקאי (!). זה היה ב-2019. תבררו, אולי הוא עוד שם…
