טוסקנה נחשבת הבורדו של היין האיטלקי. ארץ יין בלִבה של איטליה, תרתי משמע. נשמת אפה של איטליה הפסטורלית, ריכוז היופי של התרבות האיטלקית, האוסף המהולל של אדריכלות ימי הביניים לצד בתי אבן עם גגות אדומים. חבל ארץ שמור בנבכי היסטוריה עשירה ומגוונת, שמיליוני תיירים לא מפסיקים לדרוך על השבילים המאובקים של עברו המפואר. מספיק להזכיר את הערים פירנצה, סיינה ופיזה, את העיירה הקסומה סן ג'ימיניאנו על 14 מגדליה העתיקים ואת עיירת היין המפורסמת מונטַלצ'ינו, על מנת להעלות חיוך של געגוע אל היופי והטעמים של טוסקנה.
הנוף הטוסקני מלטף את העין הסקרנית על פני השטח המפותל והמתגלגל, הגבעות והוואדיות הירוקים, הכרמים הממלאים את העין, הירוק עם הכתמים האדומים של הגגות באופק, החומות שנותרו אלפי שנים כמזכרת מהימים ההם. נוף חקלאי ופסטורלי כאחד, מחוז יין שבו חיים כארבעה מיליון תושבים וכמעט כל אחד מהם קשור איכשהו ליין – אם כורם, יינן, משווק, או אפילו בשלן לפי מתכון טוסקני. מסורת עתיקת יומין, אלפי שנים מושרשות בין הכפרים הציוריים ומבני האבן, בין הכנסיות והצריחים המתנשאים אל על, בין התרבות הכפרית לקִדמה המודרנית, שאינה בולטת לעין. המודרניזציה של תעשיית היין סגורה בין החומות והקירות של היקבים הוותיקים, השומרים על תפארת המסורת העתיקה.
לאחר שנים שבהן שלטו כאן בכיפה יינות הקיאנטי, התגלתה טוסקנה כממציאה את היין האיטלקי מחדש. היין המשובח, הסַנג’וֹבֶזֶה החדשני. מרכזו של השינוי התרחש בין גבעות פירנצה וסיינה, בין כרמי היין האֵינסופיים המשלבים בתוכם את עצי הזית ובין בתי האבן המזדקנים. התעוררות. רנסאנס.
תחיית יינות טוסקנה הגיעה כצורך קיומי, צורך יסודי לצאת מהקיאנטי הוותיק והחביב, ולהתחיל לייצר מאותם ענבים יינות משובחים שיזכו לתהילה עולמית. מהפכה לא פשוטה – מעבר מהבקבוק העגלגל העטוף בסלסילת קש אל אותו יין שהגדיר את איטליה כמעצמת יין גדולה, עם דירוג מקומי ובינלאומי נחשב. זה לא קרה ביום אחד, זה תהליך של עשרות שנים, תהליך מתמשך, שלא נגמר. כך זכתה טוסקנה בהכרה רשמית בטיב יינותיה, הכרה שמתבטאת בדירוגים גבוהים מאוד. ל-11 יקבים ניתן דירוג DOCG (ראשי תיבות של Denominazione di Origine Controllata e Garantita. בתרגום חופשי מאיטלקית: "מקור איכותי מפוקח ומובטח"), שהוא הגבוה ביותר, ו-41 יקבים הם בעלי דירוג שני בחשיבותו – DOC (Denominazione di Origine Controllata – "מקור איכותי מפוקח").
מהפכת ה-Super Tuscan
התהליך שהחל בשבירת הסטגנציה של הקיאנטי יצר, אם כן, מהפכה אמיתית, של ניפוץ האתוס הטוסקני הישן ושבירת המוסכמות. מהפכה לשינוי משמעותי בגידול גפן וייצור יין, ובו בזמן, רענון התדמית של יינות טוסקנה. ייננים חדשים, ובהם צרפתים, פשטו על היקבים המקומיים הוותיקים עם נוסחאות חדשות לייצור יינות של העולם החדש – לא זה האמריקאי, אלא עולם חדש אירופי-איטלקי של טוסקנה. הוחלפו ונוספו זני גפן שהיו זרים למקום – קברנה סוביניון, מרלו, פינו נואר ועוד – כחלק מהיינות החדשים המוגדרים Super Tuscan, הגדרה לא רשמית, אך ידועה ומוכרת לכל מי שמצוי בעולם היין. היינות החדשים לא שומרים בהכרח על הזן הנפוץ של האזור. יינות נהדרים, לעתים עם תוספת של הזן הזה, הסנג’ובזה. יינות טוסקניים כמו Ornellaia, Sassicaia, Tignanello ואחרים, מממסכים שונים, מידי ייננים זרים, ניפצו את תקרת שוק יינות הפרימיום.
חוקי המקום הרשמיים מבדילים בין היינות מהזן סנג’ובזה ובין יינות ה-,Super Tuscan שהם בעלי דירוג משלהם, דירוג ממשלתי, IGT (Indicatione Geografica Tipica), המהווה מעין "אישור מקוריות". יינות המהפכה שונים לחלוטין מהקיאנטי המקומי, המבוסס על ענבי סנג’ובזה, בעוד הם ממסכים של קברנה סוביניון, מרלו, פינו נואר וזנים נוספים בהתאם לרצונו של היינן.
יינות למבינים
בסיורָי התכופים לאורך שבילי טוסקנה ובטעימות המרובות מצאתי שאנשי המקום, מביני עניין, לוגמים בכיף יינות ישנים וחדשים, יינות מקומיים שאינם מוכָּרים לזרים, יינות לכל כיס ולכל חֵך, עם פחות פרסום אבל עם הרבה נשמה וגאווה מקומית. רובם על טהרת הזן סנג’ובזה, עם תוספת קטנה יחסית של זנים מקומיים. הנה שלושה יינות מצטיינים, מיקבים ותיקים, המייצגים היטב את טוסקנה של אחרי המהפך.
FRESCOBALDI Nipozzano Vechie Viti 2016 – DOCG
ממסך מענבי Malvasia Nera, קולורינו, קנאיולו וסנג'ובזה. מיושן 24 חודשים. מייצג את הטוב שבגפני טוסקנה, עם דגש על גפנים בוגרות עד זקנות. היקב שמור היטב עוד מימיו של פרסקובלדי המייסד, משנת 1603, בבניין אבן עתיק ובו מכלי בטון וחביות עץ אלון. יין בגוון בורדו בוהק, בעל גוף ונוכחות, מפיץ ניחוחות של עלי פרחים סגולים. מתובל, תותים שחורים ועץ קלוי ברקע. יין עם עתיד בטוח.
CASTELLO BANFI Excelsus 2015 – IGT
שייך לקבוצת היינות Super Tuscan. כשמו כן הוא: Excelsus (מצטיין, בלטינית). ממסך מוצלח של שני זנים מותאמים היטב – קברנה סוביניון ומרלו – שתססו בנפרד, ורק לאחר התסיסה השנייה חוברו יחדיו, שהו 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות ועוד שישה חודשים בבקבוקים ביקב, ללא סינון. יין מוגדר היטב, גוון בורדו עמוק. מאוזן, מלא פרי אדום בשל, דובדבנים וקסיס. אחוזת בַנפי ממוקמת בחלק הדרומי של טוסקנה, בנוף של גבעות ושיפועים רכים, כפרים ובניינים עתיקים.
SALCHETO Riserva 2015 – DOCG
ענבי Prugnolo Gentile Sangiovese (בתוספת 5% קולורינו) התבגרו שנתיים בחבית. אחוזת כרם אורגני וביו-דינמי באזור Montepulciano שומרת בנאמנות על חוקי המקום. בעלת כל התארים והאישורים על שמירת הסביבה, מייצרת יינות לפי השיטות הישנות, עם ציוד מודרני. יבול מצומצם, בציר ידני, תסיסה בחביות אלון גדולות והתבגרות של שנתיים ליין הצעיר, בלי כל תוספת כימיקלים. היין יהיה טוב אפילו בשנת 2030.
זיכרון לסיכום
צעדתי בסקרנות ובהתפעלות ברחובות שתי העיירות המקשטות את מפת היין הטוסקני בפרט והאיטלקי בכלל. הראשונה, מונטלצ'ינו, עיירה קטנה וצנועה מוקפת חומה עתיקה, עם כיכר מרכזית – Piazza Grande – ושעון שבימיו הטובים היה גם מראה מה השעה… שוכנת על גבעה, רחובות צרים, אבן מאובקת וגגות אדומים. כרמי הסביבה שומרים על המסורת ומגדלים ענבי סנג'ובזה, בסיס לכל יינות העיירה. הייןBrunello di Montalcino DOCG מהווה חותמת העיר הייננית.
העיירה השנייה, Montepulciano, גדולה יותר. עיר מימי הביניים ותקופת הרנסנס, שוכנת אף היא על גבעה דומה. בין שתי העיירות מפרידים 35 קילומטר בלבד, וההבדל טמון גם ביינותיהן. היין המוכר והידוע של העיר, Vino Nobile di Montepulciano DOCG, מורכב מענבי Prugnolo Gentile – זן של סנג’ובזה עם עוד זנים כמו מרלו, קנאיולו וקולורינו נֶרו. זה יין עגול יותר, קל יותר להתחבר אליו, ורסטילי מבחינת התאמתו לאוכל.
אמרה ישנה של הדיפלומט והמשורר האיטלקי בן המאה ה-17, Fulvio Testi, התייחסה אמנם לקיאנטי, אבל יכולה בהחלט להתאים לתיאור כל יינות טוסקנה של היום: "הקיאנטי של פירנצה מנשק אותך, נושך אותך וגורם לך לדמעות מתוקות".
