אוגוסט 2019, רובע הדאחיה בביירות. חיזבאללה נמצא בעיצומו של תהליך התעצמות אחרי מלחמת לבנון השנייה. ארסנל הטילים שלו גדל מ-15 אלף ב-2006 ליותר מ-120 אלף, והיד עוד נטויה. יותר מכך, הארגון כבר לא מסתפק בהברחות נשק, הוא רוצה לבנות לעצמו יכולת ייצור עצמאית של טילים כדי לא להיות תלוי באיראן, בעיראק ובסוריה, שדרכן עוברים משלוחי הנשק. נסראללה רוצה לבנות לעצמו תעשייה צבאית עצמאית. בנקים כבר יש לו – קבוצת קארד אל חסן, שמנהלת מיליארדים במזומן מתחת לעינה הפקוחה של הממשלה הלבנונית; מערכת בריאות עצמאית יש לו גם כן, רק לעדה השיעית; וכך גם תחנות דלק ורשת קמעונאית; אז למה לא תעשייה צבאית, שתבסס את הארגון ככוח החזק במדינה ותרתיע כל מי שינסה לאתגר אותו.
המפעלים התת-קרקעיים כבר מוכנים בדרום ביירות, חומרי הגלם ממתינים בנמל הימי של העיר, ומה שנותר הוא להעביר את החלק הקריטי בבניית טילים – מערבל פלנטרי. החלק הזה הוא הגורם החשוב בשרשרת הייצור, הוא אחראי לערבוב המדויק של החומרים הכימיים כדי ליצור דלק מוצק להנעה של הטיל. חשיבותו של דלק מוצק קריטית, משום שבעזרתו אפשר לשגר את הטיל מהר מאוד מרגע ההזקפה שלו, לעתים דקות אחדות בלבד, ואז הוא לא חשוף לתקיפה מהאוויר.
המערבל הפלנטרי מגיע לביירות, ארוז על גבי משאיות. מה שחיזבאללה לא יודע, הוא שיש מי שעוקבים מקרוב אחרי תנועת השיירה, ואז, דקות לפני שהיא נעלמת באחד המוסכים מתחת לבניין רב-קומות, נשמעים שני פיצוצים, והמשאית עולה באש יחד עם המערבל.
בדיעבד מתברר, שמדובר בשני רחפני נפץ גדולים שהגיעו במדויק למקום שבו חנתה המשאית. אפשר להעריך מי עמד מאחורי המתקפה המדויקת והחשאית הזאת, אף על פי ששום גורם, או מדינה, לא לקח על זה אחריות. ולמה הסיפור הזה מעניין? משום שזו הפעם הראשונה שמתקפת רחפנים מיוחסת לישראל, על פי מקורות זרים.
הרחפנים תופסים בשנים האחרונות יותר ויותר נפח פעילות בתחום הצבאי וגם באזרחי. היכולת להפעיל כלי מדויק, זול וגמיש מבצעית קורצת לכולם: צבאות, ארגוני טרור, מבריחים, וגם חברות מסחריות שצריכות לפעול בכרך צפוף ועמוס תחבורתית.
DJI והמהפכה בשוק הרחפנים
מי שנחשבת במשך שנים מובילה עולמית בתחום, וזו שפרצה ראשונה עם מוצר זול ומתקדם, היא חברת DJI הסינית. החברה נוסדה ב-2006 על ידי פרנק וואנג (Frank Wang) בחדר מעונות באוניברסיטה למדע ולטכנולוגיה בהונג קונג.
וואנג עסק אז בפיתוח רכיבי שליטה ובקרה לטיסנים. נקודת המפנה הגיעה עם השקת סדרת Phantom. הרחפן המוכן לטיסה הראשון שהגיע מורכב לחלוטין מהחברה, כלל מצלמה איכותית ושלט-רחוק פשוט, ואִפשר לכל חובב או איש מקצוע להפעיל רחפן בקלות ללא ידע מוקדם בהטסה. החברה התמקמה בשֶנזֶן שבדרום סין, בסמוך ל"עמק הסיליקון" הסיני, וזה אִפשר לה לשלוט בשרשרת אספקה מהודקת, לייצר רכיבים בהיקפים עצומים ולהוזיל את עלויות הייצור באופן דרסטי לעומת המתחרות מהמערב. במשך הזמן, השימוש הצבאי ברחפנים של DJI הלך ופחת, מחשש לדליפת מידע לסינים. כיום צה"ל למשל מפעיל הרבה רחפנים מתוצרת ישראלית, בעוד הרחפנים מתוצרת זרה מיועדים בדרך כלל למשימות לא מסווגות.
רחפני סיב אופטי: דור חדש באוויר
לימים, ובמיוחד במלחמת רוסיה-אוקראינה, נחשף דור חדש של רחפנים – רחפני סיב אופטי (אנחנו, לצערנו, מכירים אותם בשנה האחרונה היטב). העיקרון פשוט: במקום להפעיל את הרחפן על ידי תקשורת רדיו אלחוטית, ההוראות לניהוגו באוויר מועברות אליו באמצעות סיב אופטי שנמתח מהמפעיל לגוף הרחפן. היכולת הזאת גרמה לכך שלא ניתן לחסום את הקשר בין הרחפן למפעיל על ידי לוחמה אלקטרונית, ולמעשה נותר כאן נשק חסין לשיבוש GPS או מיקרוגל.
ממופעי רחפנים לאתגר של להקות אוטונומיות
כיום כל יצרנית כמעט מציגה את שני סוגי ההפעלה – אלחוטית או בעזרת סיב. האתגר הטכנולוגי הנוכחי הוא ליצור רחפנים בהפעלה אלחוטית החסינים מפני שיבוש. חשיבות הדבר טמונה בכך שבעזרת בינה מלאכותית ניתן יהיה להפעיל להקות של רחפנים לצורך תקיפה. לשם דוגמה, דמיינו להק של מאה רחפנים חמושים שמתנפלים על מתקן אסטרטגי. היכולת לפגוע בכולם אפסית עד לא קיימת. ובכן, זה לא תרחיש דמיוני, אלא איום ממשי. איך יודעים את זה? בדיוק כמו שהמוצרים הראשונים שהלכו לשוק האזרחי הבשילו לשימוש צבאי, כך גם היכולות.
אחת האטרקציות במופעים כיום היא אקרובטיקה צבעונית של רחפנים שמציירים תמונות בשמיים. מדובר באלגוריתם ששולט על כל הרחפנים יחד, מציין להם נתיב ותזמון טיסה, וגם תזמון הפעלת מערכת פנסי לייזר שמוצבת על כל אחד מהם. הסינים הציגו כבר יכולת הפעלה של מאות רחפנים יחד, כמיצג אמנותי… את מערכת פנסי הלייזר ניתן להחליף במטען נפץ, זה רק עניין של החלטה.
המירוץ למענה: לייזר אווירי ובינה מלאכותית
מה שמאפיין את תעשיית הנשק לאורך שנים הוא המירוץ לנשק חדש, ואז המאמץ למצוא לו מענה מנטרל. דוגמה לכך היא אלביט מערכות הישראלית, שמייצרת רחפנים במגוון גדלים ולמגוון משימות – אזרחיות וצבאיות. בד בבד עם פיתוח הרחפנים עובדת החברה על מוצר פורץ דרך: לייזר אווירי, שיוכל לנטרל תקיפה של להק רחפנים. קרן הלייזר תצא מפוד מיוחד מתחת לכנף המטוס ותוכל להפיל תוך שניות עשרות מטרות. הייחוד הוא במערכת הזיהוי; היא מבוססת בינה מלאכותית ומאפשרת הפעלה אוטונומית. כלומר, המערכת מזהה, מנתחת את התמונה ומחליטה מהי המטרה המסוכנת ביותר מבין כל הרחפנים, ואז מפילה אותם לפי סדר הקדימות שהיא קובעת.
אז אם מישהו חושב שמדובר במדע בדיוני, כדאי לו להמתין עוד כמה חודשים…
