משבר הקורונה חיסל את תחרות האירוויזיון, את האולימפיאדה ואת חגיגות השנה האזרחית החדשה. צל כבד ריחף גם על המהדורה ה-43 של מירוץ דקאר המיתולוגי, אבל המארגנים המשיכו בהכנותיהם, כאילו אין משבר עולמי. זו התנהגות צפויה מצִדם של מארגני הראלי התובעני ביותר בעולם, מירוץ הדוחק אנשים לבצע את הבלתי אפשרי.
ראלי דקאר הוא אירוע גדול פי כמה מהיקף הצוותים המתחרים בו; שיירת המסע כללה השנה 2,400 מתחרים, אנשי סיוע, מארגנים ואנשי תקשורת מרחבי העולם, בנוסף על מאות מכוניות ומשאיות, כולל הקרקס המוטורי הצרפתי וגם עשרות מטוסים ומסוקים. המירוץ הוזנק מהעיר ג'דה שבסעודיה ב-3 בינואר 2021 והסתיים שם ב-15 בחודש.
המשתתפים הגיעו לערב הסעודית שבועיים לפני הזינוק, עברו בדיקות קורונה והתבודדו במלונותיהם. כל זה, כדי לצאת למסע תלאות בן שבועיים, ברמת סיכון גבוהה ביותר. תחשבו על 12 ימי נהיגה בלתי נגמרים, תקלות טכניות ומשברים רגשיים, הגעה לחניון הלילה בשתיים לפנות בוקר… כדי לתת לכם פרופורציה על גודל האתגר, נספר כי כמה מימי המירוץ נמתחו על פני יותר מ-800 ק"מ בנהיגת שטח, מהם 350 בקצב מירוץ. זה דומה לנסיעת שטח מהחרמון לאילת וחזרה מיידית לתל-אביב. ולמחרת היום, יוצאים לעוד נסיעה כזאת…
מאות מיליוני צופים ברחבי העולם עוקבים אחר הראלי, שאותו יסד טיירי סבין הצרפתי ב-1979. מה שהתחיל כמסע הרפתקאות מאולתר הפך להפקה יקרה ומורכבת מאוד, מפעל תעשייתי לייצור יחסי ציבור והתרגשות, בעונה שבה אירופה קופאת. המירוצים הראשונים נערכו מפריז לדקאר שבסנגל, אפריקה, ובשנים שלאחר מכן לקייפטאון שבדרום אפריקה, ואחר כך גם מברצלונה או מליסבון לדקאר. ב-2008 המירוץ בוטל ממש על קו הזינוק, בעקבות איומי אל-קאעידה לפגוע במתחרי הדקאר. להמחשת כוונותיהם רצחו הטרוריסטים ארבעה תיירים במאוריטניה, שבוע לפני הזינוק. עקב זאת הועתק המירוץב-2009 לדרום אמריקה,וב-2020 הועבר לערב הסעודית, שרצתה לזכות בהכרה בינלאומית.
המכוניות הקשוחות בעולם
את מרב תשומת הלב מקבלות קבוצות המירוץ הגדולות – מיצובישי וסיטרואן בעבר; מיני, טויוטה ופיג'ו בשנים האחרונות. אלה קבוצות עשירות ומבוססות, נתמכות ברובן על ידי חברת המשקאות Red Bull, העומדת גם מאחורי קבוצת המשאיות הכחולות של קמאז (Kamaz). קבוצת קמאז הוקמה בברית המועצות לפני 32 שנים, ותאמינו או לא, את הדקאר הראשון לא סיימה אף אחת משלוש המשאיות שזינקו לדרך. הרבה סולר זרם מאז, וכיום הגיעו המשאיות לבשלות גבוהה מאוד. בכל משאית יושבים נהג, נווט ומכונאי מוטס.
הקבוצה המרכזית בראלי היא של רכבי המירוץ הקומפקטיים, רובם אבות-טיפוס שיוצרו במיוחד למירוץ. שתי קבוצות גדולות התחרו השנה על הבכורה: קבוצת מיניX-Raidהגרמנית הריצה באגים בעלי הנעה אחורית, עם מנועי דיזל בהספק 360 כוח סוס. כוכביה הגדולים של מיני היו סטפן פטרה אנסל הצרפתי ("מר דקאר", שניצח במירוץ 14 פעמים, באופנוע ובמכונית) וקרלוס סאינס הספרדי, "המטאדור".סאינס ניצח בדקאר שלוש פעמים, כולל בשנה שעברה. נהג מוכשר ומהיר, אבל השנה איבד זמן רב על טעויות ניווט ותקלות טכניות, ונאלץ להסתפק במקום השלישי.
מול קבוצת מיני התייצבוהטויוטותGazoo מדרום אפריקה. סדנת גאזו בונה אבות-טיפוס דמויי טנדר, עם מנועי בנזין חזקים והנעת 4×4. הנהג המוביל הוא נאסר אל-עטייה מקטאר, שועל דיונות מהיר וחייכני. אל-עטייה ניצח בשישה קטעי מירוץ, אבל נאלץ להסתפק במקום השני בדירוג הכללי, אחרי פטר האנסל, שניצח פעם נוספת.
היה מרתק לראות את הקרבות היומיים בין פטר האנסל, סאינס ואל-עטייה. אלה נהג יעילית בעלי ניסיון נרחב, לוחמים קשוחים, שאינם מהססים לדחוקזה את זה אל המגבלות. הם התחלפו בהובלה ללא הרף, אבל פטר האנסל לקח כאמור את הגביע, הודות לקור רוח ואסטרטגיה זהירה, והימנעות מתקלות מכניות. זה לא אומר שהוא אינו נהג מהיר ביותר, הלוקח על עצמו סיכונים גבוהים; אתה לא יכול לצלוח את אוקיינוס החולות בלי לזנק מעל דיונות שאין לדעת מה מתחבא מאחוריהן, ובלי לתפור ערוצים מדבריים ב-180 קמ"ש. ברמת סיכונים כזאת יכול גם הנהג הטוב ביותר לאבד את עולמו בשנייה אחת–בתעלה עמוקה או על סלע בוגדני. יפה לראות את היחסים החמים בין הנהגים האלה; ברגע שסיימו את המירוץ הם מסתחבקים יחד, מפרגנים אחד לשני.
כוכב נוסף בשיירה היה סבסטיאן לואב הצרפתי, מי שהיה אלוף העולם במירוצי ראלי תשע שנים רצופות. ב-2017 עבר להתחרות במירוצי המדבר והגיע להישגים מצוינים עם רכבי המירוץ של פיג'ו. השנה התחרה בקבוצת BRX, שפיתחה רכב חדש לחלוטין. ה-BRX הפגין ביצועים מצוינים ועמידות גבוהה, ולואב כבר התחיל לפנטז על פודיום. עקב תקלה מכנית הוא איבד זמן יקר ואז נדרש לתמוך בחברו לקבוצה, שהיה מדורג במקום גבוה יותר. המשבר המוראלי היה גדול, ובסופו של דבר נדרש לואב להעביר את צמיגיו הרזרביים אל נאני רומה, חברו לקבוצה. כמקצוען וג'נטלמן הוא ביצע את הוראות הקבוצה בלא מחאה, אבל מה גדולה היתה אכזבתו כאשר נאלץ לפרוש מהמירוץ לאחר כמה שעות, עקב מחסור קריטי בצמיגים.
שניים משלנו
ראלי דקאר הוא משאת נפש גם של ישראלים רבים, ואחדים מהם זכו לקחת חלק באירוע. הצוות של אביב קדשאי, מעוז וילדר ויזהר ערמוניהגיע לסעודיה עם משאית מירוץ אימתנית. לישראל אין עדיין הסכם שלום עם סעודיה, אבל איכשהו קיבלו אנשי הצוות אישורי כניסה והתייצבו על קו הזינוק. במונחים ישראליים, הקבוצה של קדשאי, CRV, היא מקצועית ומתוקתקת. התקציב לא חונק אותם, הצוות חדור מטרה ובעל יכולות. למרות זאת, כבר ביום השני המשאית התהפכה מעל דיונה קטלנית, כמה ימים לאחר מכן נסדקה השלדה, ויומיים לפני הסיום ספג המנוע תקלה סופנית, שעליה לא הצליחו להתגבר. הצוות זינק למירוץ עם חמש בוכנות בלבד, צלח את דיונות הענק עם מנוע פגום, וסיים במקום 18 המצוין.
צוות ישראלי נוסף זינק למירוץ עם טרקטורון "צד בצד" בחסות חברת My Heritage. דני פרל וצ'רלי גוטליב בילו עשרות שעות ברכב המקפץ, נהגו, נתקעו, התפנצ'רו, הגיעו למחנה בשתיים בבוקר, ולקינוח, התהפכו בסטייג' הלפני האחרון. גם הם עקשנים חדורי מטרה, והגיעו אל קו הסיום בג'דה.
השנה הוכרזה גם קטגוריית "דקאר קלאסיק" החדשה, המיועדת לרכבי מירוץ שהשתתפו בדקארים קודמים ואשר נוצרו לפני שנת 2000.לקטגוריה רומנטית זו נרשמו 24 צוותים, נוהגים במכוניות חלומותינו – פורשה 911, טנדר פיג'ו 504 דאנג'ל, ריינג' רובר קשיש, מרצדס G, באגי Sunhill ועוד.
קטגוריה מרכזית במירוצי מדבר הם האופנוענים, הרוכבים ומנווטים בלי עזרת נווט. הם מסכנים את עצמם, ובשנתיים האחרונות התרחשו שלוש תאונות קטלניות. במשך 18 שנים שלטה בקטגוריה קבוצת KTM האוסטרית, אבל בשנתיים האחרונות חל מהפך –הונדה הגיחה מנבכי העבר, וזוכה במירוץ כבר שנתיים רצופות.
דברי ימי דקאר מלאים בדרמות, ובהן טעויות ניווט שעלו לצוות מוכשר באובדן הניצחון. הניווט מתבצע בעזרת ספר דרך, ואת ה-GPS שברכב אסור להפעיל. ה-GPSרק מאפשר למארגנים לשלוט במהלך המירוץ, להעביר למתחרים אזהרות בטיחות ולאתר אותם במקרה של קטסטרופה מדברית. אחד האמצעים להורדת קצב הנסיעה היה לחלק למתחרים את ספרי הדרך רק 15 דקות לפני הזינוק, ולא בערב שלפני היציאה. צעד זה נועד למנוע מהמתחרים להתכונן לניווט של יום המחרת, ומכתיב קצב נהיגה איטי יותר. תהילת הדקאר מגיעה בדרך כלל לנהג, שהוא כאן הסלבריטאי, אבל לעתים קרובות, הנווט הוא האיש החשוב ביותר בתא הנוסעים.
העתיד הירוק של הדקאר
ברוח התקינות הפוליטית מתגברים הדיבורים על ראלי דקאר נקי מזיהום אוויר.ב-2022 תוכרז קטגוריית "אנרגיה חלופית" לקידום רכבי מירוץ היברידיים או חשמליים, המונָעים בתאי מימן. החל ב-2030 יחויבו כל רכבי המירוץ (למעט אופנועים) להיות מונעים באנרגיה חלופית, עם אפס אחוזי זיהום לסביבה. בד בבד, המארגנים יפעלו לצמצום הזיהום בחניוני הלילה; כבר השנה התבסס חניון הלילה בעיר Neomעל אנרגיה סולארית.
ברוח זו הוצג השנה באגי e-Blast 1, סנונית ראשונה לרכבי המירוץ המחושמלים. הבאגי החשמלי ביצע הופעת בכורה מרשימה במהלך קטע הדירוג התשיעי של הראלי, כשהוא מגיע לקצב נסיעה תחרותי ביותר. הבאגי חמוש במנועים חשמליים בעלי הספק 340 כ"ס ובמצבר של 150 קילוואט לשעה, המביאים אותו למהירות מרבית 180 קמ"ש. הניסוי הוגדר כהצלחה גדולה, השתתפות אמיתית מתוכננת רק ל-2023.
הראלי הבא, ב-2022, יתקיים אף הוא בסעודיה, כשהמסלול נושק בחלקו הצפוני לגבולות ישראל, כמאה ק"מ מאילת. אם תימשך ההתקרבות הפוליטית בין ישראל וסעודיה, יש סיכוי מצוין שנוכל להתמקם לנו על אחת הדיונות המדהימות במדבר הסעודי ולצפות מקרוב בפרשי המדבר המהירים בעולם.
