בשנים האחרונות המנטליסט נמרוד הראל מחלק את זמנו בין תוכניות טלוויזיה והופעות לבין התשוקה ליזמות. "זה כבר לא רק להופיע ולהדהים אנשים. ככל שעובר הזמן אני מגלה שיש עוד נגזרות ודרכים להבין איך בני אדם חושבים. מנטליזם זה לא כוחות על טבעיים וטלפתיה, זה להבין מה מדהים בני אדם, איך הם חושבים ואיך הפסיכולוגיה האנושית עובדת".
ההתנסות הראשונה שלו באפיק הזה היתה לפני כעשור, כשפנה לערוץ עשר וביקש לעשות תוכנית שתעסוק בנוכלויות רחוב. "קראו לה 'העוקץ'. זו היתה בשבילי חוויה מסוג אחר לגמרי. לקחתי חבורה של שחקנים, הכשרתי אותם לבצע תרגילי עוקץ מכל העולם, דברים שקרו באמת, והכל תועד במצלמות נסתרות. לימדנו את הצופים בבית איך להיזהר מעוקץ, והכי חשוב – מהי הפסיכולוגיה של הנוכל. פתאום גיליתי שאני יכול לעשות דברים שהם לא אמנות חושים, וזה פתח לי עולם חדש".
הראל, שמעיד על עצמו כאדם שמשתעמם מהר ונמצא תמיד בחיפוש אחר הדבר הבא, משקיע באחרונה בפיתוח פורמטים. "המצאתי פורמט של שעשועון טלוויזיה, שנקרא 'The Big Picture', אשר משלב בתוכו מנטליזם. אנשים יושבים בבית, צופים בשעשועון ויכולים בעזרת אפליקציה לקחת את הכסף מאנשים שמשתתפים בשעשועון באולפן. הדבר הגדול הוא, שמה שקורה באולפן מצולם חצי שנה לפני השידור, ובכל זאת, בחוויה של הצופה זה שידור חי, כי יש אינטראקציה בין הצופה לבין המנחה באולפן".
נשמע כמו פרויקט פורץ דרך ודי מטורף.
"זה בהחלט אתגר. אתגר שצלח. הסתכלנו על זה כמו על סטארט-אפ, חָבַרתי לחברה שנקראת אַקַפֶּלה, יצאנו ל- Road Show (גיוס כספים, ט.מ) עם פיילוט שצולם באנגלית. הצלחנו לפתח טכנולוגיה שמשלבת מנטליזם ואשליה מושלמת, בשעשועון שבו הצופה משחק את השעשועון, ולא רק צופה בו. מכרנו את הפורמט ל-Talpa, אחת מחברות התוכן הגדולות בעולם, יוצרת 'The Voice'. ישבנו עם הבעלים ג'ון דה מול, לשעבר גם הבעלים של חברת Endemol, יוצרת ומפיקת 'האח הגדול', 'אחד נגד מאה' ועוד. במהלך הפגישה הוצאתי לפטופ ונתתי לו ולצוות שלו לשחק. הם לא הבינו איך המנחה של השעשועון מדבר אליהם כאן ועכשיו ואיפה האולפנים. זה הדהים אותם. זה היה גראונד ברייקינג, הזכויות נמכרו, זה עלה לראשונה בהולנד ומאז זה רץ בתאילנד, בטורקיה, בפורטוגל ובמדינות נוספות בעולם. בארץ זה לא עלה, כי הפורמט יקר מדי. הדבר שעניין אותי, מעבר לעמלת הפורמט שנמכר, הוא מכירת הטכנולוגיה. כל מדינה שרוצה להשתמש בפורמט צריכה להשתמש בטכנולוגיה, כלומר באפליקציה שפיתחנו, וכאן הכסף הגדול.
"אחרי מכירת הפורמט הקמתי חברה לשעשועונים, שבעצם לוקחת את הרעיון הזה עשרה צעדים קדימה, ומוזילה את עלויות הצילום הטלוויזיוני ממאה אלף דולר לעשרת אלפים דולר ליום צילום, באמצעים טכנולוגיים מטורפים. אני עוד לא מורשה לדבר על זה, אנחנו בעיצומו של פיתוח הטכנולוגיה ובעוד שבועיים מצלמים פיילוט ראשון, אבל יש דרך לעשות את זה, וזה משנה לחלוטין את חוקי המשחק".
ההסתכלות לעולם הטכנולוגי מגיעה מתוך רצון להישאר רלוונטי?
"אין בי תחושה שאני צריך להמציא את עצמי מחדש כי העולם מתקדם, אלא כי אני משתעמם מהר. בתוכניות הטלוויזיה למשל, לפני ארבע שנים המצאתי ל'רשת' את 'בלתי נראה', שרצה שלוש שנים. היתה לי מצלמה בתוך משקפיים מיוחדים וצילמנו מכל מקום אפשרי, זה אִפשר לי לצלם גם מקומות שאף אחד לא יכול להיכנס אליהם עם צוות צילום, כמו למשל מוזיאון הטבע בניו יורק. נתתי לאנשים תחושה שהם נמצאים בתוך הראש שלי, וההצלחה היתה אדירה. בדיוק עכשיו בפולין קנו את הפורמט. אחרי שלוש עונות סירבתי להמשיך כי השתעממתי, זה כבר לא מעניין אותי".
במה אתה גאה במיוחד?
"בכישרון שלי לבחור אנשים מוכשרים שיעבדו איתי, לזהות את הגאונות שבהם. חברתי לאדם בשם ירון ישינסקי, שהוא בעיני הטכנולוג הטוב בארץ בכל מה שקשור למדיה, והקמנו יחד את החברה. לפני חודש פגשנו את היזמים של WIX, אחת מחברות ההייטק הישראליות המצליחות בעולם, הצגנו להם את החזון, והם מיד השקיעו מיליון דולר. כשבטלוויזיה לא הבינו שהרעיון הולך לשנות את פני הטלוויזיה, החבר'ה של WIX אמרו מיד, 'כן, כמה כסף אתה רוצה?'. הם מבינים שהעתיד נמצא שם, הם מסתכלים על שוק הגיימינג, הקולנוע שהולך לכיוון בלוק בסטרים, שירותי הסטרימינג והיוטיוב. גם 'בלתי נראה' הגיע מיוטיוב, מאנשים שמצלמים את עצמם עושים אקסטרים במצלמות גו פרו. ראיתי את זה ואמרתי לעצמי: איזה מגניב יהיה לראות אותי עושה קסמים עם מצלמה כזאת. החוכמה היא להסתכל מהו הדבר הבא ולהביא אותו לתחום שלך.
"לסוכנות שלי, סברס, פנו לאחרונה מאחת החברות הגדולות בעולם לתערוכות, וביקשו שאבנה להם תערוכת קסמים. הסכמתי, בתנאי שיהיה לי תקציב ושהתערוכה תעלה קודם כל בארץ. זו הפעם הראשונה שאני פונה לילדים. הם יכולים להיכנס לתוך הקסמים ולעשות אותם בעצמם, וזו חוויה מסוג אחר. אנחנו בעידן שבו כולם רוצים להיות גיבורי על, והיום אם מישהו לא יכול לצלם את עצמו בתוך החוויה, היא כאילו לא קרתה. זה גם מפעיל את השכל, הילד מבין איך המוח שלו תופס אשליות", הוא מסביר בטון דיבור נלהב, מלווה בתנועות ידיים ובהבעות פנים שסוחפות אותי להקשיב לו בריתוק מוחלט. "אני מדבר יותר מדי, אה?", הוא בודק, לוגם במשׂורה מכוס היין שבידו וממשיך באותה תשוקה מידבקת: "המטרה היא לקחת את מה שאני אוהב לעסוק בו, וכל הזמן לגזור אפיקים חדשים שהם גם רווחיים וגם מעניינים".
אוהב להדהים
מחציתו הראשונה של הריאיון חלפה, במהלכה שוחחנו על העתיד ועל עכשיו, ולא יכולתי לא להסתקרן איך למעשה הכל התחיל. איך נמרוד הילד, חובב הקסמים, הפך לאיש העסקים המרשים שממציא את עצמו ואת העתיד המנטליסטי בקפדנות מיומנת כל כך. "אני לא יודע למה התחלתי עם זה, אני רק יודע שמגיל צעיר מאוד זה מה שאהבתי. בגיל שמונה הייתי רואה את אורי גלר מכופף כפית והייתי מנסה גם, וכלום לא קרה. בכיתה ו' נחשפתי לעולם הקסמים וגיליתי שאפשר לעשות אותם דברים באמצעות טריק, בלי קשר לכוחות כאלה ואחרים. אורי הציג את עצמו כאדם עם כוחות על טבעיים, היום אנחנו חברים טובים והוא הולך לשחק בסרט שכתבתי, אבל פעם כעסתי עליו בעניין הזה".
מה כל כך מושך אותך בעולם הזה?
"אני אוהב מאוד להדהים. מוזיקה עובדת על הרגש, סטנד אפ עובד על הומור ואמנות החושים עובדת על תדהמה. כולנו חוזרים להיות ילדים שמתרגשים כשקסם קורה".
הראל מודה שלא עבר מסלול של קוסם רגיל. "הופעתי קצת כשהייתי בכיתה ו', מול ילדים, וגיליתי שאני לא טוב, אז עזבתי את זה לכמה שנים. הרגשתי שזה לא נגיש לי. בטירונות כל אחד מהחברים סיפר מה התחביב שלו, ואני אמרתי 'קסמים'. ביקשו ממני להדגים משהו, אבל לא היו לי אביזרים והבנתי שאני לא קוסם אלא מציג של קסמים, ואם אני מספר לכולם שאני קוסם אז כדאי שאלמד לעשות את זה. במשך שלוש שנים למדתי טריקים עם קלפים, אחר כך זה עבר לקסמי קלוז-אפ, כמו: 'תחשבי על קלף, תכניסי יד לכיס והקלף שחשבת עליו יהיה שם'. אחרי הצבא התפרנסתי מזה מצוין באירועי חברות הייטק ועשיתי את זה במהלך ארבע שנות לימודי האקדמיים (הראל מהנדס תוכנה במקצועו, ט.מ). אחרי הלימודים נחשפתי למנטליזם והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות. עולם חדש לגמרי. כמו הקלפים, רק בלי קלפים. 'תחשבי על משהו ואני אגיד לך על מה את חושבת'. בסופו של דבר זה מבוסס על הסחת דעת ועל פסיכולוגיה. לקחתי לעצמי שנה כדי להגיע ליעדים מבחינת הכנסה, חשיפה וידע".
כעבור שנה הוא ניגש לכל זכייניות הטלוויזיה והציע להן לעשות תוכנית מנטליזם. הן לא ידעו מה זה וסירבו בזו אחר זו. "לאנשים אין חזון, אתה לא יכול לספר להם איך מוצר אמור להיראות, הם מתקשים לדמיין. כשהם סירבו החלטתי לעשות את זה בעצמי. פרסמתי בפורום לצילום שאני מחפש צלם ואנשי צוות נוספים, וצילמנו ללא תשלום, בהנחה שאם הפורמט יצליח כולנו נרוויח מזה. הפיילוט נקרא 'מחשבות נסתרות', ובמקום המילה מנטליזם ייסדתי את הביטוי 'אמן חושים' וזה תפס. כשבאנו עם המוצר הסופי לערוץ עשר הם ביקשו שלא נמשיך לערוצים האחרים, וסגרנו מיד. הייתי בן 27, לא היה לי ניסיון, וכששאלו אותי כמה כסף אני רוצה אמרתי עשרת אלפים דולר. אחרי השידור הם רצו עוד עונה, ואז הגיעה תוכנית 'העוקץ', ואחריה ההצעות זרמו".
כשאתה מופיע בחו"ל החוויה שונה?
"בטח, כל קהל הוא אחר. אומרים שאמני חושים ישראלים הם הכי טובים בעולם, כי התאמנו על ישראלים, שהם חכמים ולא פראיירים וחובת ההוכחה על המנטליסט. כשאתה בא לקהל אמריקאי או יפני, לא משנה מה תעשה, הוא נדהם. היתרון הגדול שלנו, הישראלים, הוא שאנחנו חושבים מחוץ לקופסה, מחפשים כל הזמן לחדש, ובשבילי זה מעולה. אתמול פנו אלי מחברת LG וביקשו שאבנה מופע סביב המוצר החדש שלהם. לא מזמן בניתי מופע לחברת מיגון שוודית בפולין, עמדתי מול קהל שחשב שיעלה מנטליסט שיקרא את המחשבות, אבל מה שקרה זה שדיברתי על איך זה יכול להיות ששכפ"צ מגן על הגוף שלך אבל אתה בעצמך לא מסוגל להגן על המוח שלך".
אמן חושים, מנטליסט, איש טלוויזיה, מנחה סדנאות במגזר העסקי. מה מכל אלה מרגש במיוחד?
"תמיד הדבר האחרון שעשיתי. עכשיו העליתי מופע חדש, 'משחקי המוח', עם ד"ר חיים שפירא, מחבר הספר "שיחות על תורת המשחקים". הוא מתעניין בשכל מהכיוון של איך בני אדם עושים החלטות, ואני מתעניין בשכל מהכיוון של אמנות חושים, איך משפיעים על בני אדם לקחת החלטות ואיך האינטואיציה מנצחת את השכל. אז זה מה שמרגש אותי עכשיו, וגם המופע החדש שלי, 'אינטראקטיב', מופע עם מסך לד ענקי ושימוש באנימציות שהופכות את המופע לאינטראקטיבי. אנשים באים לא רק לראות את המופע, אלא לעשות אותו, וזו חוויה מסוג אחר".
תכליתו של מנטליסט
הראל מעולם לא התרשם מאבק הכוכבוּת. אין לו חברים מפורסמים, לא הלך אף פעם להשקות, הוא לא מצטלם מחוץ לכתבות, הילדים שלו מעולם לא היו בתקשורת והוא בקשר רק עם קולגות מהתחום.
לשאלה אם הוא מעדיף מופעים אינטימיים או מופעי ענק הוא משיב בלא הכרעה: "גם וגם. בשבוע שעבר הופעתי באירוע פרטי שעשתה ירדנה עובדיה לעשרים וחמישה אנשים בביתה לכבוד ראש ממשלת אלבניה, ויומיים קודם הופעתי בפני אלף איש. לכל הופעה יש את היתרונות שלה".
מה היתה ההופעה הכי גדולה שלך?
"שלושת אלפים איש על אונייה באירוע של אלביט".
יש מופע מסוים שהזניק אותך קדימה?
"מופעים לא מזניקים. תוכניות טלוויזיה כן. אחרי הפעם הראשונה בטלוויזיה אתה מוסיף אפס לשכר שלך. זה קרה אחרי 'מחשבות נסתרות' ב- 2005. מאז אני אחראי להתקדמות בכל שנה, כי אם אתה לא עולה אתה יורד".
מי היית משתוקק שישב בקהל שלך?
"המנטליסט האנגלי דרן בראון, שהוא מקור השראה עבורי".
היכולות והכישורים שלך באים לידי ביטוי גם בחייך האישיים?
"כשאני רוצה להדהים. אני יכול להיכנס לכל חדר בכל מקום, ותוך חמש דקות כולם יהיו סביבי, גם אם אני לא דובר את השפה".
אתה אוהב את תשומת הלב?
"לא. אני מודה שאף פעם לא אהבתי. אחרי מופע אני נעלם כדי להימנע מהמבוכה".
איך תרצה שייראה העתיד שלך? "קודם כל, אני רוצה שהוא יהיה. אני אוהב מאוד לחיות את החיים, והדבר שהכי מפחיד אותי הוא לא לחיות. במיוחד עכשיו, כשאני אבא לשלושה ילדים בני ארבע, שש ושמונה".
ספר עליהם קצת.
"מעדיף שלא. אני יכול לדבר על אשתי דנה, שהיא האדם שאני הכי גאה בו בעולם. היא מעצבת שמלות כלה, ומה שאני עשיתי בחמש עשרה שנה היא עשתה בשנתיים. לאחרונה היא פתחה חנויות במינכן, לונדון, ניו יורק, לוס אנג'לס. היא גאונה".
מהו האתגר הבא?
"כתיבת תסריטים מעניינת אותי מאוד. הסרט הראשון מוכן, וחברת הפקה עובדת עליו. הוא עוסק בפער בין העל-טבעי לבין האשליה. אני רוצה להעביר את הצופה חוויה שהוא כבר לא יֵדע מה אמיתי, לא רק בסרט, אלא גם בעולם הפרטי שלו".
תחביבים?
"אני אוהב לקרוא וחולה קולנוע".
מה מגדיר את נמרוד המנטליסט?
"מאבק אינסופי ולא מוכרע בין האמונה לסקפטיזם".
ואת נמרוד האדם?
"חולם".
מה זה אושר?
"לעשות ולהיות בתכלית שלך".
