מנואל קסאדה הוא דור רביעי למשפחת סוחרי טבק שמוצאה באסטוּריה שבצפון ספרד, אשר היגרה לקובה בשנת 1887 ועסקה בגידול טבק וייצואו לטבקרלה שבספרד. ב-1939 הם הרחיבו את פעילותם המסחרית גם אל הרפובליקה הדומיניקנית, לאחר שהגיעו אליה כדי לקנות שם טבק ולמכור אותו לספרד. מהלך זה סייע להם מאוד שנים אחר כך, בתקופת המהפכה בקובה, שבגללה נאלצו לעזוב בשנת 1960 לאחר שעסקיהם הולאמו על ידי משטרו של פידל קסטרו. ומאחר שכבר הכירו היטב את תעשיית הטבק ברפובליקה הדומיניקנית, הם העתיקו לשם את פעילותם.
ב-1974, לאחר סיום לימודיו, נקרא מנואל לדגל על ידי אביו, להקמת חברת מטסה לייצור סיגרים. כשבכיסו מאה דולר וארבע חבילות של עלי טבק הוא החל בתהליך שהביא אותו לחגוג כיום 41 שנה להיווסדה של החברה ולשלב את ילדיו בפעילותה.
מנואל קסאדה (המכונה "מנולו") מנהיג את המשפחה ואת החברה ביד רמה ויוצר את השילוב שכל אב חולם עליו: השילוב בין הדור הוותיק לחדש. הוא וילדיו מנהלים את החברה ואת הפעילות הענפה. בתו רחל מנהלת את הייצור ואחראית על יצירת הבלנדים החדשים, הילדים האחרים נמצאים בארצות הברית (מיאמי ובוסטון) לטיפול במערך השיווק במערבה ובמזרחה.
מבחר הסיגרים המיוצרים על ידי החברה כולל את מטסה, פונסקה, קאסה מגנה, ובנוסף על כך היא מייצרת את הסיגרים עבור Nat Sherman, וגם את הקופסאות לסיגרים – למותגיה וגם לאחרים.
קסאדה גאה בדור הצעיר שלוקח חלק משמעותי בפעילות החברה. "הם מזרימים דם חדש לחברה. בתהליכי הבלנדינג הם קשובים לצרכנים ועושים שימוש בטבק שיוצר סיגרים בעלי חוזק בינוני (שהם הפופולאריים ביותר בקרב רוב חובבי הסיגרים – ש.ט), ועם זאת ארומתיים ועשירים בטעמים, עגולים ונוחים לעישון, בלי שהחוזק ישתלט ויאפיל על הטעמים".
הוא גאה גם בטבק הדומיניקני, ומספר שהוא נעזר ב-12 סוגי הזרעים כבסיס לבלנדים, בשילובים עם טבק מניקרגואה, הונדורס, אקוודור, מקסיקו וארצות הברית.
מה דעתך על השינויים המתהווים ביחסי ארצות הברית וקובה?
"גם אם האמברגו יוסר מחר בבוקר, אין לנו מושג כיצד זה יעבוד ומה יקרה. האם נוכל להגיע לקובה, לגדל טבק, לקנות טבק, האם יש טבק לקנות, האם אפשר יהיה לייבא ולייצא, האם יהיו תנאים טובים לעסקים? מי יכול לענות על כך?
"קובה לא יציבה כעת, הממשל נמצא למעלה ואנשי העסקים למטה. אנחנו יוצאי קובה, כבר הולאמנו פעם אחת, לא נסכים לזה שוב. אם יהיו תנאים יציבים לעסקים, עם חוקים ברורים וידועים, אפשרויות הייצור והבלנדים עם הטבק מהרפובליקה הדומיניקנית ומניקרגואה עם הטבק מקובה, ולהפך, יהיו מגוונות ואינסופיות.
"עם החזרה לקובה נצטרך ללכת אל החוואים, לזרוע, לגדל, לייבש, ליישן. זה תהליך שיארך ארבע שנים לפחות. האם נחכה או שיקצרו את התהליך ויגדלו, יגלגלו ויוציאו לשוק? אנחנו לא נרצה לעשות זאת בלי תנאים ובקרת איכות נאותים, עם פיקוח מלא על כל התהליך. לכן באמת לא ניתן כעת לחזות את העתיד".
ומה באשר לכפילות המותגים הקובניים והדומיניקניים?
"עורכי דין יתפרנסו מזה. אלטדיס (יצרנית ומשווקת צרפתית-ספרדית של מוצרי טבק – ש.ט), למשל, מחזיקה בבעלותה מותגים קובניים וגם דומיניקניים, ומבחינתה תהיה זו רק שאלה כיצד מבדילים ביניהם. אבל אני, עם המותג פונסקה, רוברט לוין, עם המותג סאן קריסטובל, וג'נרל סיגר ניאלץ להילחם".
מהו המצב הרגולטורי בארצות הברית, האם יש שינויים והאם לטובה?
"המצב לא משתפר. ה-FDA הצהיר שיכניס את הסיגרים לפיקוח רגולטורי. ניתנה לנו אפשרות להגיב, ואכן הגשנו מספר רב של הערות, שאליהן הם חייבים להתייחס. אני מאמין שלקראת סוף השנה נקבל טיוטה ועליה נגיב שוב.
"ההתמקדות של ה-FDA כרגע היא בסיגריות, בסיגרים בטעמים, בסיגרים בייצור מכונה, ובעיקר בסיגריות האלקטרוניות, שעליהן אין כל פיקוח ומיסוי, ולכן בשלב זה אני מקווה שיניחו לתחום הסיגרים. אבל למרות השוני הגדול בין עולם הסיגרים – שאותם לא שואפים לריאות, שהם מוצר טבעי לחלוטין שאינו בגדר הרגל והוא מייצר הנאה – לבין עולם הסיגריות, התחום כולו מאוד לא פופולארי ונמנה עם הקטגוריה של מוצרים המייצרים עשן. בשלב זה לא מבקשים לדעת את מרכיבי הסיגר, אך אם יבקשו הם יקבלו את התשובה הבאה: טבק ומים מזוקקים. כי זה מה שהסיגר מכיל. קיימת גם בעיה של הסיגרים המוברחים, דרך ארצות כגון קנדה ומקסיקו. אין עליהם פיקוח וגם לא גובים עליהם מסים, ומדובר במיליוני סיגרים".
מאחר שהשיחה עם קסאדה מתקיימת, כאמור, במהלך פסטיבל "פרוסיגר", חשוב לו, כחבר פרוסיגר, לציין כי הארגון הזה קיים כבר 22 שנה והוא מקדם את כל יצרני הסיגרים הפועלים ברפובליקה הדומיניקנית. הוא מספר כי הארגון יצר קודים לתקן של איכות, כדי להקנות מוניטין לתעשייה עצמה ולסיגרים היוצאים מהרפובליקה הדומיניקנית. הפעילות השיווקית נעשית אמנם על ידי כל חברה באופן עצמאי, אך כולן משתפות פעולה במאבק הרגולטורי, דרך השגרירויות של הרפובליקה, של ניקרגואה ושל הונדורס ודרך ארגוני תעשיית הסיגרים ברחבי ארצות הברית.
קסאדה מציין, בשם יצרני הסיגרים ברפובליקה, בניקרגואה ובהונדורס, שזו תקופה מרגשת לחובבי הסיגרים בעולם כולו, משום שהסיגרים המיוצרים כיום הם הטובים ביותר שיוצרו אי פעם. "זה מה שגורם לנו להמשיך קדימה ולייצר סיגרים ובלנדים חדשים כל הזמן. פסטיבל פרוסיגר מאפשר לחובבי הסיגרים לפגוש את היצרנים ואת בעלי החברות ולהכיר אישית את האנשים שעומדים מאחורי הסיגרים שהם אוהבים. אנו, היצרנים ברפובליקה הדומיניקנית, 'שמים על השולחן' את שמנו, את גאוותנו, ואת הסיגרים שלנו למבחנם של חובבי הסיגרים שלוקחים חלק בפסטיבל, ושמחים לפגוש אותם באופן אישי".
