אחת האמניות הבולטות בדור הצעיר והעכשווי של הציור בישראל, נולדה ב-1985 באתיופיה ועלתה לארץ עם משפחתה במסגרת "מבצע שלמה" בהיותה בת שש.
טקלה, בוגרת בית הספר לאמנות רב-תחומית בשנקר, מרבה לתאר בעבודותיה את הסביבה וחיי העדה האתיופית בישראל. היא מציגה את המסורת, ההווי והפולקלור של העדה לצד אירועים אקטואליים וסוגיות חברתיות שמסעירות את הקהילה האתיופית בארץ, ודרכם היא מעבירה ביקורת והתרסה נגד החברה הישראלית. טקלה מביאה קול אחר, אמיץ, ומבחינתה האמנות היא כלי תקשורת המקנה הזדמנות לספר את סיפורה מנקודת מבט אישית, במטרה להרחיב את הייצוג והנראות של אנשי הקהילה האתיופית.
סגנון ציוריה פיגורטיבי מופשט, והיא מציירת דמויות גדולות וכהות עור המושפעות מדמויותיו הפיסוליות של מיכלאנג'לו, מצבעיו העזים של דיוויד הוקני האנגלי ומציוריו של דייגו ריברה המקסיקני. הגודל של הדמויות מבטא חוזק, עוצמה, שריריות והרואיות, בדיוק מהזווית שטקלה היתה רוצה שנראה את אנשי העדה שלה. היא מציירת בכתמי צבע עזים ומהפנטים, משלבת צללים כהים ומעברי גוונים המעניקים לדמויות דינמיוּת ונפח.
ב-2017 זכתה טקלה ב"פרס הפטיש" של סותבי'ס בחממת האמנים הצעירים שביריד האמנות "צבע טרי", וב-2019 קיבלה את פרס האמן הצעיר מטעם משרד התרבות והספורט. הציורים של טקלה נרכשו לאוסף מוזיאון ישראל בירושלים, לאוסף מוזיאון תל-אביב, לאוסף בנק ישראל ולאוספים פרטיים ידועים בישראל ובחו"ל.
