"צ'ינקווה טרה" ("חמש אדמות", באיטלקית) הוא שם כולל של חמישה כפרים ציוריים במיוחד, שצמחו החל במאה ה-12 סביב רצועת החוף של הים הליגורי – ים קטן המפריד בין האי קורסיקה לצפון מערב איטליה ומהווה את "הריביירה האיטלקית". הכפרים הם מונטֶרוֹסוֹ, וֶרנַאצַה, קוֹרניליה, מאנַרוֹלה ורִיוֹמַג'וֹרֶה.
מדובר באזור הררי וירוק, שלקראת המפגש עם הים יוצר צוקים תלולים. על כמה מהצוקים נבנו בתי הכפרים ויצרו את מראה "הבתים התלויים", המזוהה עם המקום. הכפרים נבנו באופן זה עקב ההכרח לנצל כל רגב אדמה לגידולים חקלאיים, בעיקר כרמי גפן וזית שגודלו על טרסות, כך שלבתים נותר רק השטח הסלעי שבצוקים או החוף עצמו, שגם עליו נבנו בתים.
המיקום הִקשה בזמנו מאוד על הגישה לכפרים, אך בניית מסילת הרכבת מעיר הנמל לַה ספֶּציה (הזכורה מפרשת ספינות המעפילים ב-1946) בשנות ה-50 שיפרה את המצב. הדרכים המועדפות להגיע לכאן הן ברכבת או בכלי שיט, אבל לשניים מהכפרים – מונטרוסו וריומג'ורה – אפשר, נכון להיום, להגיע גם במכונית, אם כי כבישי הגישה מפותלים ולא קלים לנהיגה. מומלץ להשאיר את המכונית בפאתי הכפר ולהמשיך ברגל בשבילים הפנימיים. הרכבת הפכה את צ'ינקווה טרה גם לאטרקציה תיירותית, בייחוד לאחר ש-1997 הוכרז האזור על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית.
שורה תחתונה: ציוריות תלויה על בלימה
