הנהר השני באורכו באירופה זורם לאורך 2,850 ק"מ וחוצה בפיתוליו היפים עשר מדינות. הדנובה הכחולה והרומנטית מספקת חיים לכל הארצות שבהן היא נוכחת, ומוסיפה עושר של מים מתוקים יחד עם אקלים ממוזג, לח ומתון.
הדנובה הארוכה מהווה גבול טבעי בין שתי מדינות שכנות – רומניה מצפון ובולגריה מדרום. הנהר זורם לאורך הגבול מזרחה, וכך מוסיף שינוי אקלים במהלך דרכו הארוכה. הצומח והחי שליד נתיב הנהר משתנים, וסביבתו שופעת דגים וחיות מים, מיליוני ציפורים וטבע ירוק מרשים. אם נצא לטיול שַיט בספינה לכל אורך הדנובה, ממוצא הנהר באזור היער השחור שבגרמניה ועד לשפכו בים השחור, נרכוש אוצר של ידע על יופיו של הטבע, ועושר של חוויות מעשר מדינות שונות, על שפותיהן ותרבותן. אבל זה כבר עניין לכתבה אחרת. ואילו בכתבה זו נתמקד בבולגריה בלבד, וליתר דיוק – בולגריה כארץ של יין.
לא רבים יחשבו על בולגריה בהקשר של תעשיית יין. אלא שהעובדות מדברות בעד עצמן והן, ללא ספק, מפתיעות: בשנות השמונים של המאה הקודמת, רק לפני כארבעים-חמישים שנה, בולגריה היתה יצואנית היין הרביעית בגודלה בעולם (!), אלא שהתעשייה הזאת דעכה אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי. כיום היא מתחילה לחזור לעצמה, ומייצרת כ-100 מיליון ליטרים יין בשנה (נכון ל-2019) – כמות מרשימה בהחלט, ועוד הכוס נטויה… כי למדינה שהיתה, כאמור, עד לא מזמן אחת מיצואניות היין הגדולות בעולם יש פוטנציאל – בידע, בתשתית ובתנאי הגידול – לחזור ולהיות יצרנית יין נחשבת.
מבחינה גיאוגרפית, בולגריה מחולקת בין צפון לדרום על ידי שני רכסי הרים, מקבילים כמעט זה לזה: רכס Srenda Gora ורכס Rhodope Mountains הגבוה יותר. חשוב להזכיר את ההרים האלה, משום שהם הגורמים העיקריים המשפיעים על האקלים היינני של בולגריה, ובכך על טיבם של ענביה.
בבולגריה יש חמישה אזורי יין מוגדרים, מבחינה גיאוגרפית ואקלימית:
שפלת הדנובה – בצפון המדינה. אזור נרחב, מישורי ברובו, בעל אקלים יבשתי עם קיצים ארוכים וחמים. בכרמי האזור גדלים ענבים לבנים ואדומים כאחד.
אזור הים השחור – במזרח בולגריה. כולל 30 אחוז משטחיה החקלאיים של המדינה. מאופיין בסתווים ארוכים, מתאימים לגידול ענבים לבנים.
Rose Valley – "עמק הוורדים", מדרום לרכסי ההרים, מוגן מהרוחות העזות המגיעות מרוסיה.
Thracian Lowland – שפלת תראקיה, בדרום בולגריה. כאן מגדלים את זן ענבי המַברוּד המקומי (ראו בהמשך) לצד זנים אירופיים שונים.
עמק נהר הסטרומה – בדרום-מערב בולגריה, על גבול יוון. אזור קטן יחסית, שבו שולט זן המֶלניק (גם הוא יוזכר בהמשך).
זמן הטעימות
בולגריה מגדלת מגוון רחב ביותר של זני ענבים ליין. אלה כוללים את הזנים האירופיים המוכרים, ובהם קברנה סוביניון, מרלו, ריזלינג, מוסקט, אוני בלאן, סוביניון בלאן, גוורצטרמינר, ולצדם זנים של אזור הבלקן וגם זנים מקומיים ממש, "ילידי בולגריה".
מזני אזור הבלקן נציין את Gamza ו-Pamid האדומים, הגדלים בשפלת הדנובה; Dimyat, ענב לבן, גדל באזור הים השחור; Red Misket (אדום) ו- Rkatsiteli(לבן), שניהם גדלים באזור עמק הוורדים.
הזנים הבולגריים המקומיים הם ה-Mavrud, זן עתיק ליין אדום, גדל באזור שפלת תראקיה; ה-Melnik (בשמו המלא: Shiroka Melnishka) מאזור עמק הסטרומה; וה-Ruen, הכלאה של קברנה סוביניון עם המֶלניק המקומי.
כדי להתרשם מיכולותיהם של ענבי היין הגדלים בבולגריה, נציץ לשלושה יקבים מובילים ונכיר יינות מתוצרתם.
Bononia Estate Winery
יקב באזור שפלת הדנובה בצפון בולגריה. מבנה מודרני, שנבנה מחדש ב-2013 מעל מרתפים ופרוזדורים תת-קרקעיים עתיקים, אידיאליים לשמירת יינות. מתחם היקב מכיל גם ריזורט, מלון נופש עם כל מה שצריך לבילוי חופשה חווייתית, כולל שיט על הדנובה עם יין בולגרי מצוין וסיגר משובח. ואפרופו סיגר, ביקב בוֹנוֹניה יש גם טרקלין סיגרים מרשים.
היין: Gomotartzi Gamza 2019. יין אדום יבש על טהרת הזן הבלקני גמזה. בעל גוף בינוני, עם פרי ירוק טרי, תותים שחורים ואדומים, אוכמניות ועלי ורדים. יין קל יחסית, מתאים לארוחות קלות. טמפרטורת הגשה מומלצת: 14 מעלות.
Villa Melnik
יקב משפחתי חדיש, שהחל לפעול בשנת 2013. ממוקם ממש בין כרמיו שלו, לא רחוק מגדות נהר סטרומה, ליד העיירה Harsovo. בנוי על גבעה, בשלושה נדבכים. זרימת היין בשלבי הייצור השונים מתרחשת בכוח הגרביטציה, מהנדבך העליון של המבנה אל הנדבך התחתון. המרתפים ליישון היינות חפורים בתוך קרקע הגבעה החולית.
היין: Melnik Jubilee 1300, 2016. עשוי מענבי מלניק ג'ובילי, זן מקומי ייחודי, נחשב זן אציל. יין אדום יבש, צבע דיו, כמעט שחור. ניחוחות של עלי דפנה עם ירוק דשא. מלא פרי – תותי בר, פטל, אוכמניות וצימוקים. התבגר 12 חודשים בחביות חדשות, העץ הקלוי מורגש היטב. יין בעל גוף ונוכחות, עם חמיצות פריכה ומרעננת. טמפרטורה מומלצת להגשה: 20-18 מעלות.
Edoardo Miroglio
יינן איטלקי בבולגריה, מייצר יינות מענבי המקום, עם דגש על הזן מברוד, זן מקומי עם היסטוריה ארוכה. יקב מודרני ענקי, ממוקם על גבעה בחלק הדרומי של שפלת תרקיה, מקשט את הנוף עם מבנה מודרני בסגנון מוזיאון גוגנהיים בבילבאו שבארץ הבסקים. הגגות משתלבים עם רמפות מיוחדות לקבלת הענבים. מודרניזציה מושלמת גם בכל הקשור לתכנון האופרטיבי.
היין: Mavrud Reserve Elenovo 2015. יין אדום יבש מענבי מברוד, מתיישן במשך 18 חודשים בחביות מסוגים שונים – גדולות של 500 ליטר וסטנדרטיות מעץ אלון צרפתי. יין בגוון ארגמן מבריק, מורכב, עשיר ומלא פרי בשל. שוקולד שחור, מתוק מעט, עם סיומת ארוכה. עץ קלוי וסיגר עדין ברקע. טמפרטורת הגשה מומלצת: 16-14 מעלות.
בולגריה מחזירה אותי לימים הטובים, כשעוד הייתי נייד עד נייד מאוד… בהיותי בתפקיד בלונדון נכנסתי יום אחד, כמו כל ישראלי, למרקס אנד ספנסר. במקום נערכה מכירה פומבית, כן, של יינות בולגריה. קברנה סוביניון במחיר מצחיק של שתי לירות שטרלינג לבקבוק. כמובן שקניתי ארגז, ההובלה עלתה יותר מהיין… היין היה בורדו צעיר, יין נהדר.
הבולגרים יודעים לעשות יין. העבר הלא רחוק שלהם בתחום הזה מעיד על כך. ואחרי דעיכה בת כמה עשרות שנים בתעשיית היין המקומית, מסיבות פוליטיות בעיקר, מתרחש עכשיו תהליך התחדשות. ייננים זרים – צרפתים ואיטלקים – ממלאים את שורות היקבים החדשים במדינה, ומסתמכים גם על הנתונים הטבעיים ועל המסורת המפוארת. היידה בולגריה.
טריפון הגוזם
בכל שנה ב-14 בפברואר הבולגרים חוגגים את יום טריפון הקדוש, על שמו של טריפון הגוזם (Trifon Zarezan), הפטרון של כרמי בולגריה. יום טריפון הקדוש הוא חגם של מגדלי הגפנים ויצרני היין, ומציין את תקופת השנה שבה הכורמים מטפחים מחדש את גפניהם.
החג מסמן את הקו המפריד בין החורף לבין תחילת האביב, בין העונה המתה של הגפן לבין תחילת הלבלוב. טקסים רבים נערכים על מנת להבטיח חיוניות ופוריות. הטקס המרכזי הוא גיזום הגפנים הראשון של העונה. הגברים יוצאים אל הכרמים כדי לגזום את הגפנים, בעוד הנשים אופות כיכרות לחם חגיגיות בבתיהן ומכינות עוף צלוי במילוי אורז, כדי לקבל את פני הגברים השבים ממלאכתם. והארוחה הדשנה מלוּוה – איך לא – בהרבה יין.
