לא בטוח שאמריקאים חובבי סיגרים יודעים שהם חייבים תודה גדולה לבכיר הכנסייה הקתולית – האפיפיור הנוכחי פרנציסקוס. האב חורחה מריה ברגוליו, ארגנטינאי במוצאו, היה השושבין להפשרת היחסים הנוכחית בין ארצות הברית לקובה, שבעקבותיה בוטל אחרי 54 שנים האיסור לייבא סיגרים קובניים לארצות הברית. האם זו הוכחה לקשר בין קתוליות אדוקה לחיים הטובים? תחליטו אתם.
בימים אלה, כשנשיא ארצות הברית שם פעמיו להוואנה (הדברים נכתבים ביום ביקורו של אובמה בקובה), נראה כי המדינה הענייה עומדת בפתחו של "אביב קריבי", שמשמעותו תפנית היסטורית מהקומוניזם של שנות ה-60 לקפיטליזם של האלף השלישי. אין ספק שאובמה מביא עמו בשורה לקובה. די להביט בשעון ההיסטורי כדי להבין את גודל המעמד: ביקור של נשיא אמריקאי באי הקריבי אחרי 88 שנים. אלא שהאיבה לא תימחה בבת אחת, וגם קצב נִרמול היחסים לא יהיה ממש מהיר. אובמה הצהיר לפני הגעתו כי הנוכחות האמריקאית בגואנטאנמו תישאר וכי העניין לא פתוח למשא ומתן.
כך או כך, גם ב"שעת רצון" זו, של התקרבות הססנית, אי אפשר שלא להיזכר בימים אחרים, קודרים יותר. סיפור קטן: בימי המלחמה הקרה אפשרה קובה לארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות, הקג"ב, לבנות בסיס האזנה ענק באזור Lourdes שליד הבירה הוואנה. הבסיס הופעל על ידי סוכני מודיעין סובייטים שחלקו את המידע עם עמיתיהם ממשרד המודיעין הקובני, ה-Dirección de Inteligencia (DGI). עד 2001 שילמה מוסקבה לקובה 200 מיליון דולר בשנה דמי שכירות עבור הבסיס, אלא שנפילת ברית המועצות וגם המהפכה הדיגיטלית הותירו את שירותי המודיעין הקובניים בלי הכנסה, בלי מודיעין ועם פיל לבן בצורת עשרות עמדות האזנה קוויות.
קובה של פידל מעולם חשה מאוימת, ולכן עיקר המאמץ המודיעיני שלה היה כלפי ניסיונות הפיכה מבחוץ. את המהפכנים מבית היה קל לאתר: יד ברזל והרבה עיניים ואוזניים ברחובות עשו זאת. הבעיה הגדולה היתה תמיד ארצות הברית הקפיטליסטית והקהילה הקובנית הגולה שהתרכזה בפלורידה. זו הסיבה שנציגוּת קובה באו"ם היא עד היום השנייה בגודלה אחרי זו של… ארצות הברית. לא אחת הוכרזו אנשים מהמשלחת של קובה לאו"ם כ"פרסונה נון גראטה". ב-1998 גורשו מארצות הברית שלושה דיפלומטים קובנים במטה האו"ם לאחר שנחשף כי היו למעשה קציני ההפעלה של רשת מרגלים קובנית בפלורידה. הרשת, שנודעה בעולם בכינוי "Cuban Five", נחשבת עד היום כרשת הריגול הקובנית הגדולה ביותר שנחשפה על אדמת ארצות הברית. חמישה אזרחים אמריקאים ממוצא קובני הואשמו כי אספו מידע נרחב על בסיסי הצי וחיל האוויר האמריקאיים בפלורידה ואף הסתננו לארגוני אופוזיציה קובניים שקיבלו מקלט בארצות הברית. בתחילה הכחישה קובה כי החמישה היו קציני מודיעין שלה, אבל שלוש שנים אחרי שנעצרו הודה המשטר בהוואנה כי אכן מדובר בתשתית מודיעין קובנית. שנה קודם לכן, בתחילת 1997, גורשו שלושה אזרחי קובה מהבירה וושינגטון, אחרי שהתברר כי הם היו למעשה סוכנים שפעלו במסגרת משרד האינטרסים הכלכליים של קובה בארצות הברית.
מרגלים בגלים קצרים
בל נשכח: מי שבנה את שירותי הביון הקובניים הם בכירי הקג"ב, שעד תחילת שנות ה-2000 שרצו באי הקריבי. לדעת מומחי ביון אמריקאים, דווקא השיטות הישנות/ הפשוטות שהנחילו הסובייטים לקובה מעניקות לקובנים יתרון גדול בעידן הדיגיטלי, בכל הקשור לגיוס ולהפעלת סוכנים. מחקירותיהם של מרגלים מקובה שנעצרו בארצות הברית, התברר כי הם הופעלו במשך עשרות שנים באמצעות תשדורות רדיו בגלים קצרים. ב-2010 נחשפו בני הזוג קנדל וגוונדולין מאיירס מוושינגטון. השניים, פנסיונרים בני 70 אז, שכונו במודיעין הקובני סוכנים 123 ו-202, היו במשך 30 שנה בכירי המרגלים שהפעילה קובה על אדמת ארצות הברית. לבעל, ששימש מנתח מערכות בכיר במשרד החוץ האמריקאי, היתה נגישות למאגרי מודיעין חסויים של הממשל. את התשדורת הוא ניהל באמצעות משדר ומקלט רדיו שהוטמנו בעגלת סופרמרקט במרכז העיר וושינגטון. הוא גויס בסוף שנות ה-70, שנה אחרי כניסתו למשרד החוץ, לאחר שסוכנים קובנים זיהו אצלו את האהדה לרעיון הקומוניסטי ולמהפכה של פידל. במהלך השנים ניסו מפעיליו לשדל אותו לעבור ל-CIA, כדי להשיג מידע איכותי יותר, אך לא הצלחה.
דרך אגב, בני הזוג, כמו קומוניסטים אמיתיים, לא דרשו ולא קיבלו כסף עבור הריגול. התשלום המרבי "הועבר להם" במהלך ביקור בקובה ב-1995. זוג המרגלים הבכיר הוכנס לפגישה אישית עם פידל… מי נכח בפגישה? מי ידע עליה? לא ברור. אבל מיד כשחזרו השניים לארצות הברית הם נכנסו לרשימות המעקב של ה-FBI. הם הצליחו להתל בעוקבים במשך יותר מעשור אחר כך, עד 2009. אז ניסה ה-FBI שיטה חדשה: סוכן ממוצא היספני התחזה לשליח המודיעין הקובני והציע לבני הזוג לחזור לריגול, אף על פי שכבר יצאו לגמלאות. הם הסכימו, וכך נתפסו.
פן נוסף של התחכום הקובני הוא שליחת הזרועות. ונצואלה של צ'אבס הכריזה לא אחת על ידידותה עם האי הקריבי, ידידות שמתורגמת גם כיום לשיתוף פעולה מודיעיני בכל הקשור לארצות הברית. בקראקס, בירת ונצואלה, גם הודק הקשר בין קובה לאיראן – עניין שבארצות הברית לא מזלזלים בו כלל וכלל. אולי גם זו סיבה לנסות להוציא את קובה מהקיפאון האידיאולוגי, אליבא ד'אובמה.
אז איך תיראה מלחמת המוחות האמריקאית-קובנית אחרי הביקור? סביר להניח שלא שונה מזו שלפניו, לפחות לא בטווח הזמן הקצר; שהרי ריגול קיים גם בין ידידים. תשאלו את רפי איתן – הוא פרסונה נון גראטה בארצות הברית ופרסונה מוּי גראטה בקובה…
