"כל בורבון הוא וויסקי אמריקאי, אבל לא כל וויסקי אמריקאי הוא בורבון". האמירה הזאת, המקובלת בקרב אנשי קנטקי וטנסי, מרמזת על הייחוד של כל אחת משתי המדינות הללו בכל הקשור לייצור המשקה.
תעשיית הוויסקי האמריקאית אכן מרוכזת, ברובה, בקנטקי ובטנסי. שתי מדינות שכנות זו לזו – קנטקי היא הצפונית שבהן וטנסי הדרומית –ב-Mid-East הדרומי של ארצות הברית. כביש משותף מחבר ביניהן ועובר במעבר ההרים היפהפה Cumberland Gapשבהרי האפלאצ'ים, הנחשב נקודת מפגש בין שתיהן לבין מדינת וירג'יניה.
מקובל לחשוב שקנטקי היא העיקרית, הידועה והגדולה בייצור וויסקי בארצות הברית, אבל יודעי דבר יאמרו מיד שדווקא טנסי היא זו שמניפה את דגל הוויסקי האמריקאי, ולוּ רק משום שהיא שומרת על שמו הגנרי – וויסקי, ואפילו "וויסקי טנסי" –בעוד למשקה של קנטקי נהוג לקרוא בורבון, על שם המחוז שבו הוא מיוצר. בכתבה זו נתמקד בוויסקי של טנסי.
מדינת טנסי מכונה "מדינת המתנדבים", בשל המעורבות הפעילה של מתנדבים ממדינה זו במלחמת 1812 מול האימפריה הבריטית. המדינה נקראת על שמו של נהר טנסי, שזורם במרכזה. היא גובלת בשמונה מדינות נוספות – צפון קרוליינה, ג'ורג'יה, אלבמה, מיסיסיפי, ארקנסו, מיזורי, וירג'יניה, וכאמור, קנטקי – ובכך היא משיקה למספר הרב ביותר של מדינות בארצות הברית.
מסלול הוויסקי של טנסי
בטנסי כשלושים מזקקות שהתאגדו לשיתוף פעולה מסחרי בשם Tennessee Whiskey Trail, שמטרתו לקדם את תיירות הוויסקי במדינה. בואו אתנו לביקור וירטואלי בשלוש מהן, כל אחת בעיר אחרת.
Corsair Distillery, Nashville
העיר נאשוויל, הגדולה בטנסי, בנויה על גדות נהר קמברלנדו מכונה "אתונה של הדרום". העיר מלאה סטודנטים מכל ארצות יבשת אמריקה וגם מחוצה לה, ואלה גודשים את אולמות שש האוניברסיטאות ועשרות המכללות שלה. עיר של תרבות, משמרת מורשת היסטורית מתקופת מלחמת הצפון והדרום. מתקיימים בה פסטיבלים ססגוניים רבים במועדים שונים לאורך השנה, והיא שופעת מועדונים של מוזיקה חיה, ברים והופעות.
על רקע זה, כאילו להשלמת החגיגה, פועלת בהצלחה רבה מזקקת קורסייר. המזקקה, בעלת 450 מדליות, נוסדה בשנת 2008 על ידי שני חברי ילדות, דֶרֶק בל ואנדרו ווֶבֶּר, שעבדו בייצור בירה ועברו לייצר וויסקי, כשבתחילת דרכם המבשלה הישנה משמשת אותם כמזקקה. עם השנים יצרו לעצמם מוניטין כיצרני וויסקי איכותי וגרפו פרסים רבים. המוטו שלהם הוא, לדבריהם, "להכניס את נאשוויל לבקבוק", כלומר, להשרות את האופי והאווירה המיוחדים של העיר במשקאות שהם מייצרים.
הוויסקי: Corsair Triple Smoke.
וויסקי אמריקאי מעושן ומתקתק, בייצור מיוחד ומורכב, החל בחומרי היסוד ועד התבגרות המשקה. "העשן המשולש" בנוי על שלושה מקורות שונים: הראשון–סקוטלנד. משם מיובא חומר הגלם, השעורה, עטופה בכבול (peat)מעושן; השני–וויסקונסין, ארצות הברית. ממדינה זו מגיעות החביות מעץ דובדבן, המשמשות להתבגרות המשקה הצעיר; והמקור השלישי– גרמניה. ממנה מגיעות חביות מעץ אשור (Beechwood), גם שרופות, שבהן המשקה משלים את התבגרותו. התהליך כולו מקנה לוויסקי את העדינות והמתיקות הקלה, תכונות המבדלות אותו משאר משקאות הוויסקי האמריקאיים. זה וויסקי מעושן מאוד, סוג של סטיית תקן מהמקובל. משקה בגוון מהגוני מבריק, מלא עשן, פרי בשל ומתקתק, דובדבנים וסירופ מייפל ריחני. וויסקי בעל גוף, ויחד עם זאת עדין ופירותי.
George Dickel Distillery, Tullahoma
הדרך דרומה מנאשוויל על כביש 24 מגיעה לעיר קטנה בת 19 אלף תושבים, בשם טולאהומה, שנוסדה בשנת 1852 על ידי בני השבט המקומי Choktaw, ופירוש שמה בשפתם הוא "סלע אדום". הכוונה היא, ככל הנראה, לפסגה אדומה בהרי Highland Rim המזרחיים. אמריקה המודרנית חיה על העבר שלה, על מלחמת האזרחים. כאן זה בא לידי ביטוי בסיפור ההיסטוריה של העיירה, עת שימשה ב-1863 מפקדה של צבא טנסי שהובס על ידי צבא האיחוד, בקרב שהיווה נקודת מפנה במלחמה. מדריכי התיירות המקומיים מצטטים כל קצין על חוכמתו, וכל מבקר יוצא אסטרטג ומומחה לאזור. ליד שדה התעופה העירוני שוכן מוזיאון Beechcraft, עם מטוסים ישנים, כולל שלושה מטוסי מוסטנגP-51 מימי מלחמת העולם השנייה, כמו אלה ששימשו את טייסת 101 בחיל האוויר הישראלי.
בעיר טולאהומה שוכנת מזקקת הוויסקי ג'ורג' דיקל. ואחרי השיעור בהיסטוריה המלחמתית של העיר, הגיע הזמן ללמוד מעט על המפעל עצמו. מזקקות ג'ורג' דיקל מחולקות בין שני מבנים סמוכים זה לזה –אחד הוא Dickel Distilleries, והשני Cascade Hollow Distilleries. המייסד, ג'ורג' אוגוסט דיקל, מהגר מגרמניה, החל לזקק אלכוהול בשנת 1860, יחד עם שותף. עם השנים, צאצאיו של דיקל רכשו את חלקה של משפחת השותף, וכיום העסק נתון בידיה של יצרנית המשקאות האלכוהוליים מהגדולות בעולם, חברתDiageo Corporation. בביקור במזקקה ניתן לטעום וויסקי על פי בחירתכם, ואם תרכשו בקבוק, יש סיכוי שהמזקקת הראשית, ניקול אוסטין בת ה-36, תחתום לכם עליו.
הוויסקי: George Dickel Sour Mash No. 8.
המילים Sour Mashעושות אסוציאציה של משהו חמוץ. ובכן, רחוק מזה. מדובר בוויסקי אמריקאי שמיוצר בשינוי קטן: לחומר היסודי בתהליך חצי נוזלי (mash) מוסיפים, כסטרטר, חלק מהחומר הנוזלי הקודם, בדומה ליצירת כל תהליך תסיסה. ה"סטרטר" מגדיר את המשקה כוויסקי Sour Mash, ואילו הספרה8 מסמלת את מספר החבית בסדרה או מספר השורה במחסן ההתבגרות. בקיצור, משחק שיווקי… סוד נוסף בייצור הוויסקי המתקתק מעט הוא תהליך הסינון, שנעשה דרך מסנן פחם מעץ אֶדֶר (מייפל).
Jack Daniel Distillery, Lynchburg
בבית העלמין של העיירה הקטנה לינצ'בורג שוכן לצמיתות ג'ספר ניוטון דניאל, הידוע בשם ג'ק דניאל. כמו הוויסקי הקרוי על שמו, שנעשה סוג של גאווה אמריקאית, גם האיש עצמו הפך לאגדה. העיירה מתרפקת על זכרו, ושמו מונצח בכל מקום. החיים בעיירה סובבים סביב המזקקה שהקים כאן בשנת 1866, בלי שידע לאיזה ממדים ומוניטין היא תגיע ברבות הימים. מלבד ביקור מודרך במזקקה, שמהווה כיום סוג של אתר תיירות, יש בעיירה הצנועה והציורית עוד שני מוקדי ביקור: בית המשפט של מחוז Moore– מבנה היסטורי אדום, כולל בית סוהר ישן; ומוזיאון של רכבות עתיקות. כל סיור בעיר מסתיים, איך לא, בטעימת וויסקי ג'ק דניאל'ס.
הוויסקי: Jack Daniel’s Single Barrel Select.80%
תירס, 12% שעורה ו-8% שיפון יוצרים וויסקי אמריקאי מאוד. תוספת חשובה בייצור הוויסקי הזה היא המים הזכים ממעיין הנובע במערה, שעל פי אגדה מקומית, הרוח מייצרת בה מנגינות. יישון המשקה נעשה בחביות אמריקאיות חדשות, שרופות בחלקן הפנימי. החביות מסודרות בקומות, זו על גבי זו, והמשקה שבגבוהות יותר מתבגר מהר יותר. במזקקת ג'ק דניאל, טיב הוויסקי נקבע על ידי טעימה של מומחים, ולא לפי מספר השנים בחבית, והרי לכם נוסחה חדשה, המשמשת גם יצרני וויסקי ישראלים.
