אמנית פיסול, ציור, וידיאו ארט ומיצב. ישראלית שהתגוררה ועבדה שנים אחדות באנגליה ובארצות הברית, ושבה לחיות בישראל. יצירותיה של לנדאו עוסקות בנרטיבים של החברה הישראלית תוך שימוש באלגוריות. היא מתייחסת לזהותה היהודית, המתמקדת בשאלות של מקום וגבולות, זרות והגירה, אינדיבידואליות וקיבוציות, מציאות ואוטופיה. סגנון הפיסול שלה מאופיין בריבוי חומרים וצורות אקספרסיביות. בשנת 2011 ייצגה את ישראל בביאנלה של ונציה.
במהלך השנים הציגה לנדאו לא מעט תערוכות יחיד בחו"ל. אחת הגדולות שבהן היתה "The Dining Hall", שהוצגה במוזיאון KW לאמנות בת זמננו בברלין בשנת 2007. בתערוכה יצרה האמנית מיצב גדול ממדים אשר מכיל, בין היתר, דמויות עשויות עיסת נייר – טכניקה רווחת ביצירתה. המיצב מתמקד במזון ובהסעדה, באלכימיה ובהכנת מזון. לנדאו מתייחסת כאן אל המזון כאל תנאי הכרחי להישרדות, שלוקח בחשבון את הטעמים המרים בעידן הקפיטליזם הגלובלי.
יצירה שונה לחלוטין היא "Rose Bleed" (2003) – פסל של דמות נטולת זהות מינית, מכורבלת על הרצפה בתנוחת עובר. הפסל עשוי ברונזה, חצי פיגורטיבי, חצוב למחצה. יצירה זו נמכרה במכירה פומבית בכריסטי'ס תמורת סכום נאה של כ-53 אלף דולר, וזאת לעומת צֶפי מוקדם ל-8,000 עד 11 אלף דולר. בכך שברה ההכנסה ממכירת הפסל את כל הערכות המומחים.
שורה תחתונה: אינדיבידואליזם יצירתי
