עפים על זה. תעופה אישית

CityAirbus מעל הכרך (צילום הדמיה). Photo Courtesy of Airbus
הרעיון שבחנייה שלנו יהיה כלי רכב שבחלקו הוא מכונית ובחלקו כלי טַיִס, כבר אינו דמיוני. אם לא יהיו מכשולים טכנולוגיים, לא רחוק היום שהרעיון הזה יהפוך למציאות. להתניע את האוטו ולהתחיל לעוף

שילוב – או צימוד – של מכונית ושל רחפן גדול, כזה המסוגל להסיע אדם אחד או שניים, כבר אינו בגדר מדע בדיוני. בזמן שהשיח בעולם הרכב מדבר יותר ויותר על מכוניות אוטונומיות, הנוהגות את עצמן, יש מכוניות אחרות – שכבר כיום מוצעות למכירה בישראל – עם מערכות אוטונומיות למחצה שמסוגלות, לגמרי בעצמן, להתאים את מהירות הנסיעה להוראות התמרורים, לשמור מרחק מהרכב שמלפנים, לסייע לנהג לשמור על נתיב בעת פנייה, ואפילו לחנות בעצמן. כל זה, שרק לפני כעשור נשמע בדיוני לחלוטין, כבר מציאותי.

מה שבעצם רצינו לומר כאן, הוא שהטכנולוגיה המתאימה זמינה, גם בתחום התעופה, כבר שנים לא מעטות. זוכרים "טייס אוטומטי"? מכירים את הדעה שטייסים היום הם רק מפעילי מערכות ופחות אנשי אוויראות של פעם עם רגליים על דוושות, יד אחת על סטיק והשנייה על מצערת? (בהקשר זה, חשוב לציין כי חברות תעופה מובילות, ואף חילות אוויר, עורכים לטייסים השתלמויות על מטוסים קלאסיים – כמו מוסטנג ופייפר – כדי לעזור להם לשמור על כשירות). באוויר, בשמים – הטיסה האוטונומית היא, במידה רבה, קלה הרבה יותר לפתרון, למרות הקושי לנוע בתוך גוש אוויר שזז. ברוֹם אין ילדים על אופניים חשמליים, אין בורות בכביש, ואין את כל ההפתעות שנקרות בדרכנו בהיותנו נהגים.

הטכנולוגיה להביא כלי טיס מנקודה A לנקודה B בנתיב מתוכנן מראש, בכל מזג אוויר כמעט, קיימת, ואנו משתמשים בה כל הזמן. מה שקשה לנו עדיין להפנים הוא שאותה טכנולוגיה בסיסית, אשר מטיסה אותנו בבואינג או באיירבאס, מיושמת גם ברחפנים.

הסיבה לכך ששילוב של רחפן ומכונית הוא הפתרון לתחבורה עתידית, טמונה בעובדה שאנו פשוט נהגים גרועים. לבני האדם יש "השהיה מערכתית" מובנית של כחצי שנייה – פרק הזמן אשר נדרש למוח לתרגם את הכדור המתגלגל אל הכביש לתגובה המתבקשת שתגרום לרכב לחמוק ממנו או לבלום. באוויר, כשמהירות סגירת המרחק בין שני כלי טיס יכולה להגיע לאלפי קמ"ש, חצי שנייה תעשה את ההבדל בין חיים למוות. והאמת היא, שגם במצבים רבים על הכביש. אז מי יכול להגיע מהר יותר מנהג הפורמולה בשיא כושרו או מטייס קרב מצטיין? המחשב. מערכות אוטומטיות מגיבות במיקרו-שניות.

 

JOBY S2 (צילום הדמיה). חסכוני יותר ממכונית

מטריקס דיגיטלי

אם נצא מהנחה זו, וגם נבין כי בעתיד הלא רחוק רשת התחבורה שלנו תהיה מטריקס דיגיטלי שבו כלי הרכב הקרקעיים והאוויריים מחוברים אליה ומתָקשרים זה עם זה, יש סבירות גבוהה מאוד שהסביבה התעבורתית העתידית תהיה בטוחה הרבה יותר (ובואו לא נדבר, בשלב הזה, על האקרים ועל באגים במערכת…). מחשב הניווט של כלי הטיס יקבל תמונת מצב שלמה ורחבה הרבה יותר ממה שהמוח שלנו מסוגל לעבד, ויהיה מסוגל להגיב באופן מהיר ובטוח, מיידית כמעט, לכל שינוי במרחב סביבו.

אין משוכות טכנולוגיות מהותיות במעבר לכלי טיס אישיים. הסיבה לא לעבור לתחבורה כזאת נעוצה בגורמים תרבותיים ופסיכולוגיים – המחשבה שצריך לוותר, עכשיו, על המכונית הפרטית, מרתיעה אנשים רבים. יחד עם זאת, אין צורך בטכנולוגיה חדשה וגם לא צריך להמתין לפריצות דרך עתידיות כדי ליצור כלי טיס אישי בר קיימא. מה שכן צריך להתרחש הוא ייעול והוזלה של תהליכי הייצור, אשר יפחיתו את מחיריהם של הכלים הללו לצרכני העתיד.

ואם כבר הזכרנו את המטריקס: אין סכנה אמיתית שהמכונות יעלו וישתלטו על בני האדם. הסכנה טמונה בהאקרים ובטרוריסטים אשר ינסו לפגוע במערכת ובאנשים. יהיה צורך למצוא דרך שהרובוט המעופף – ואנו בתוכו – יוכל לא רק להתגונן מפני התקפה אלקטרונית אלא שגם יהיה מסוגל להמשיך בדרך באופן עצמאי, ללא סיוע GPS (שניתן לשיבוש או לחסימה) או אות חיצוני אחר כמו אותות הרדיו המשמשים לניווט אוויר (VOR).

קיימות אפשרויות רבות לאופן שבו עשוי להיראות כלי הטיס האישי שלך או לאופן שבו תתנהל אתו. למשל, האם זו תהיה מכונית שמחליפה צורה; האם כלי הרכב יהיה בבעלותך או תזַמן אותו אליך רק על פי הצורך. כיום יש יותר ויותר מיזמים של "מכונית לפי שעה" – ולרבים זה נראה הגיוני, כי בעתיד, הרכב האוטונומי שלך "יֵצא לעבוד" ולהסיע נוסעים בזמן שאתה מבלה בבית או עמל במשרד.

Terrafugia TF-X – דגם העתיד של המכונית המעופפת

תנועה בממד השלישי

אפשר להבין את הרתיעה מלוותר על המכונית. לאוטו שלנו יש כל כך הרבה משמעות בחיינו כיום. מצד שני, קשה לא להתלהב מעתיד תחבורתי המבטיח בטיחות משופרת מאוד, נגישות לאזורים בעלי תשתיות תחבורה בעייתיות, והכי מרתק – תנועה בממד השלישי, שבהיעדרו אנו תקועים כיום בפקקים אינסופיים. הנה כמה מהכלים שיעמדו לרשותנו כאשר יעזבו את סדנת הפיתוח ויעברו אל פס הייצור.

Terrafugia TF-X

טֶרַפוּג'יה היא מהיצרניות היחידות אשר מסוגלות לטעון – ובמבט ישיר – שהצליחו לבנות מכונית מעופפת הנמכרת באופן סדרתי. עכשיו היא מציגה את העתיד של הז'אנר: כלי רכב המשלב מנוע בעירה פנימית כדי להניע את הגלגלים, ושני מנועים חשמליים משמעותיים (1 מגה-ואט כל אחד) כדי לטוס באוויר.

החברה מצהירה כי הטווח של הכלי יהיה 800 ק"מ ומהירות השיוט – 320 קמ"ש (באוויר כמובן), וכי המידות החיצוניות יאפשרו לו להיכנס לכל חנייה מקורה תקנית של מכונית, כזאת המקובלת כיום. ה-TF-X יוכל להמריא ולנחות אנכית ממשטח שקוטרו 30 מטר בלבד. לא יהיה צורך בהכשרה מיוחדת כדי להטיס אותו, וגם לא ברישיון טיס, אלא רק ברישיון נהיגה רגיל, שכן הטיסה אוטונומית.

JOBY S2

חברת ג'ובי, המעידה על עצמה כמי שמייצרת מוצרים מהפכניים לשיפור איכות חייהם של בני האדם, מפתחת כיום כלי טיס רב מנועי, שיהיה מסוגל להמריא ולנחות אנכית ולשייט באוויר במהירות 330 קמ"ש. לשם כך היא משלבת את הפיתוח העתידי של סוללות יחד עם מנועים חשמליים ומערכות בקרה מתקדמות.

מדובר בכלי טיס דו מושבי, בעל כנף קבועה, אשר מספקת את כוח העילוי הדרוש לטיסה אופקית. שילוב של מנועים מאפשר לו להמריא ממשטח, וברגע שהמהירות נצברת – הכנפיים מספקות את התמיכה, ורק ארבעה מנועים קטנים דוחפים קדימה. לדברי החברה, כלי התחבורה הזה יהיה חסכוני פי חמישה יותר ממכונית, ויגיע ליעדו בחמישית מהזמן הדרוש לה.

Moller Skycar

CityAirbus

גם ענקית התעופה איירבאס בעניין, והיא מפתחת משפחה של כלים. ה-CityAirbus הוא כלי חשמלי, המיועד לארבעה נוסעים ומסוגל להמריא ולנחות אנכית, ועל פי הגדרתה, הוא מיועד לחיים בסביבה האורבנית, אשר נעשית צפופה יותר ויותר.

איירבאס גורסת כי בסביבת התעבורה העתידית הפתרונות צריכים להיות חשמליים, ולפיכך סוללות ועמדות טעינה יהיו חשובות במיוחד. כלי הטיס יהיו אוטונומיים, כדי להבטיח את הביטחון המרבי של הנוסעים, בעיקר כשהאוויר יהיה מלא בכלי טיס דומים.

פיתוחים נוספים נדרשים בתחום של חומרים מרוכבים בהיקפים גדולים, להשגת מבנה קל משקל וחזק של כלי הטיס, וגם אמצעי חישה ממוחשבים, אשר יאפשרו לכלי לנווט בתעבורה אווירית צפופה.

Moller Skycar

חברת מולר מקליפורניה עוסקת בפיתוח כלי רכב אוויריים, ובהם גרסאות אחדות של מה שהיא קוראת Skycar – כלים בעלי שניים עד שישה מושבים. ה-Skycar הוא, ככל הנראה, ה"בשל" ביותר לייצור, וככזה הוא מונע במנוע בעירה פנימית (מנוע וַנקֶל רוטורי) ושורף אתנול.

כפי שעולה מהניסויים, טווח הביצועים של הכלי מרשים למדי, עם שיא רום של 36 אלף רגל וטווח טיסה של 1,300 ק"מ. בעוד הגרסאות הנוכחיות של הסקייקאר מוטסות בידי טייס, יש בקנה פיתוח של כלי לטיסה אוטונומית – שתהיה מחויבת המציאות בעתיד הלא רחוק.

Volocopter e-volo בניסוי. המיזם הכי קרוב למימוש

Volocopter e-volo

זהו המיזם הכי קרוב להיות מציאות, ודווקא בזכות הפטרו-דולרים של המפרץ. בסוף שנת 2017 תחל חברת Volocopter הגרמנית להריץ פיילוט של הפעלת מוניות אוויריות, אוטונומיות, בדובאי. על פי התכנון, הפיילוט יופעל במשך חמש שנים. החברה מתמקדת בהפיכת התעבורה האווירית לדבר זמין לכל אדם, ובשינוי אופי ההתניידות בכרכים הגדולים של העולם.

היא היתה הראשונה שיצרה כלי טיס הפועל על מנועים חשמליים רבים, אשר מסוגל לשאת אדם. מדובר, למעשה, בסוג של רחפן גדול במיוחד. לכלי הטיס 18 רוטורים עצמאיים, כל אחד מהם מונָע בנפרד, דבר המקנה רמות שליטה גבוהות, וגם יתרון נוסף: במקרה של כשל באחד המנועים, 17 האחרים ימשיכו לפעול. הכלי מסוגל להטיס שני אנשים למרחקים קצרים.

 

 

 

הרשמה לניוזלטר של סיגאר

    Shopping cart

    0

    אין מוצרים בסל הקניות.

    Hit Enter to search or Esc key to close
    האם את/ה מעל גיל 21?
    הכניסה לאתר מותרת מגיל 21 בלבד

    בכניסה לאתר זה הנני מאשר ומצהיר כי: (1) הנני בגיר אשר מלאו לו 21 שנים לפחות; (2) הנני מבקש, מראש ובכתב, להיחשף לפרסומת למוצרי עישון בלא חוזי (video) או שמע כלשון סעיף 3(ב)(5) לחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, תשמ"ג-1983.

    הנני מבקש לצפות בתכני האתר, וכן מספק את הצהרתי זו, באופן חופשי ותוך הבנה מוחלטת ומלאה של מעשיי והשלכותיהם ולא תהא ו/או למי מטעמי כל דרישה ו/או תלונה ו/או בקשה ו/או תביעה כלפי מפעילי האתר ו/או בעלי האתר ו/או מי מטעמם בקשר לתוכן האתר, לרבות התוכן השיווקי, הפרסומי והאינפורמטיבי המצוי בו.

    דילוג לתוכן