אי אפשר להתייחס לרולקס הזה בלי לצעוד עוד קצת אחורה בזמן ולהבין את רצף הדברים אשר הולידו את הקליבר ואת השעון, שהפכו ברבות השנים לתקן שעל פיו נמדדים כל הקליברים האוטומטיים האחרים. השנה היא 1926. זאת השנה שבה עשתה רולקס פריצת דרך משמעותית בהפיכת שעון היד לעמיד בפני מים ואבק. היא קראה לשעון Oyster (צדפה), מכיוון שהוא כלל תיבה אטומה לחלוטין, שהעניקה הגנה מלאה לקליבר שבתוכה.
אבל לא מספיק לטעון שהשעון שלך עמיד במים. כדי להוכיח זאת, בשנת 1927 שחיינית אנגלייה צעירה בשם מרצדס גלטיס חצתה בשחייה את תעלת למאנש, כשהיא עונדת על ידה שעון רולקס. עם סיום השחייה, כעבור עשר שעות, נותר השעון תקין ומדויק. כדי לציין את המאורע המרגש פרסמה חברת רולקס את דבר ההצלחה בעמוד הראשון של העיתון "דיילי מייל". וכך, בלי להתכוון, היא המציאה את הפרסום באמצעות עדות (Testimonee) של משתמש. היום קוראים לזה טוקבק.
חולפות רק ארבע שנים, וב-1931 מציגה רולקס את הקליבר האוטומטי, עם משקולת סובבת המנצלת את תנועת היד למתיחת הקפיץ הראשי. הרעיון גאוני בפשטותו, וכיום אפשר למצוא אותו – בגרסאות שונות – בכל קליבר אוטומטי.
זה מביא אותנו לשעון הקלאסי של רולקס, שהוא הראשון אשר משלב אטימה מוצלחת בפני מים ואבק עם קליבר אוטומטי מלא. הוא בעל תיבת זהב 18 קראט ורצועת עור שחורה. הלוח משנהב לבן ועליו ספרות וחיווי בזהב. מחוג השניות ממוקם בשעה שש וגם הוא, כמו המחוגים האחרים, עשוי מזהב.
בקיצור: אבן דרך בתולדות השענות
מחיר: פריט למוזיאון. צריך לקוות שיוצע למכירה פומבית
לשעונים נוספים היכנסו לקישור כאן
