זוגיות באביב: הזדמנות לחדש את האהבה | בני דון-יחייא

כדאי להתייחס לאביב כאל כפתור אִתחול טבעי: הזדמנות לשחרר טינות ישנות, להניח לוויכוחים שחוקים ולהתחיל פרק חדש. האביב מזכיר שאהבה, כמו גינה, זקוקה מדי פעם לעידור ולהשקיה
לזוגיות מיוגעת, האביב יכול להיות סטארט-אפ מנעֵר שִגרה. השילוב של שמש עדינה, רוח נעימה והבטחה סמויה להתחלה חדשה – מצליח לרכך מתחים ולפתוח לבבות. בעונה זו לא רק מזג האוויר משתנה, גם מצב הרוח. קל יותר לדבר ולהקשיב, וקל גם יותר לא להיות צודקים כל הזמן.
יש רגעים קטנים באביב המרגישים כמו נשימה משותפת, והם אלה שמתָחזקים זוגיות. לכן אני מציע להתייחס לאביב כאל כפתור אתחול טבעי: הזדמנות לשחרר טינות ישנות ולהניח לוויכוחים שחוקים. כל השנים אני שומע במשרדי דיווחים על יותר חום וקִרבה שהאביב מניב להם.
בספרי "אהבה מחרוז שני" כתבתי: אִשְׁתְּךָ עַצְבָּנִית? זוֹ הַתּוֹכְנִית לְסִיּוּם הַמְּהוּמָה: בִּמְקוֹם רוֹפֵא – קְנֵה לָהּ מַאֲפֶה. רוֹגַע-לָךְ, אֶלָּא מָה.
* * *
מדוע האביב הוא זריקת המרץ שהזוגיות זקוקה לה? כשהימים מתארכים, המֶלַטוֹנין יורד (ההורמון שגורם לנו להיראות כמו דובים במערה). אור השמש האביבי מעלה את הסֶרוֹטוֹנין והדוֹפַּמין – הורמוני מצב הרוח וההנאה.
התוצאה? מקטרים פחות על הפירורים שעל השיש, ושמים לב יותר לניצוץ בעיני בן הזוג. אומרים פחות "למה שוב?!", ויותר "איזה מזל שיש לי אותך, גם כשאת/ה משאיר פירורים". כתבתי על כך בספרי "אהבה מחרוז ראשון": כְּמוֹ בַּיָּרֵחַ, כָּךְ בַּצָּמוּד הַנִּבְחָר, הִתְמַקְּ-דוּ בְּעִיקָר בַּצַּד הַמּוּאָר.
יש משהו בפריחה ובשמש המלטפת שגורם לנו לרצות להיות גרסה משופרת של עצמנו, ובגרסה זו אני מציע לְדָלֵט שלוש אותיות: כ-ע-ס. אין מי שמסוגל לשרש רגש טבעי אך כה מזיק זה, שמזיק לכועס לא פחות מאשר לקורבן שמולו. אבל כדאי להטיח ברגש המאוס הזה בנחרצות (וללא כעס) מי בעל הבית האמיתי.
כה יפה כתב על כך הרמב"ן באגרת לבנו: "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת, לכל אדם ובכל עת, ובזה תינצל מן הכעס שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם".
* * *
זוגות רבים אומרים לי: צריך נס כדי להציל את הזוגיות שלנו. אני נוהג לומר להם: נסים קורים, אך הם אוהבים שפותחים להם את הדלת. לשם כך צריך לצאת ביחד לבית קפה, או לשבת במרפסת או בסלון כשהטלוויזיה כבויה והטלפון בחדר אחר – ולדבר, אך בעיקר להקשיב, עם כוס יין או נס קפה. הנס נמצא לא פעם בהקשבה.
אחד מחרוזי ספרי "אהבה מחרוז שני" מבטא את מה שניסיתי לומר: תְּנוּ מַתְּנַת זָהָב לְבֶן זוּגְכֶם – הַפְנוּ מַבָּט אֶל עֵינָיו בִּמְלוֹא תְּשׂוּמַת לִבְּכֶם.
אני מציע לא לתת לאביב לחלוף ללא שינוי. לא צריך מהפכה. די בניצן. מומלץ להתבונן בצמוד לנו בעיניים אביביות ולראות בו לא רק מי ששוכח שוב לסגור את משחת השיניים אלא יוֹכְלה (פוטנציאל) ללבלוב חדש. אם הטבע מתחדש אחרי כל חורף, אין סיבה מדוע החיבור הזוגי לא יעשה רענון גרסה. אין צורך בסיסמה. די במעט רצון.
עו"ד בני דון-יחייא הוא מומחה לדיני ירושה וצוואה. באחרונה הוציא את ספרו ה-17, "תורת דיני הירושה"