יגואר E-Type היא אייקון מוטורי המסמל את תור הזהב של תעשיית המכוניות הבריטית. היא הוצגה ב-1961 וייצורה נמשך עד 1974. השילוב יוצא הדופן של עיצוב מדהים, ביצועים ספורטיביים ומחיר נוח יחסית, הפך אותה לקלאסיקה עולמית המבוקשת עד היום.
תכנון ה-E-Type התבסס על מכונית המירוץ D-Type (שניצחה שלוש פעמים במירוץ הסבולת המיתולוגי Le Mans), ומכאן עיצובה הנמוך והאירודינמי. בתחילת שנות ה-60 היה העיצוב סנסציוני, ועד היום היא יוצאת דופן בצלליתה המוארכת והכוחנית, בישבנה הסקסי ובמכסה המנוע הענקי. העיצוב החדשני כבש אפילו את לבו של אנציו פרארי, האיש והאגדה, שאמר על ה-E-Type שהיא "המכונית היפה ביותר שיוצרה אי פעם". המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק הציב אותה באחד מאולמות התצוגה שלו והיא זכתה בעשרות פרסים נחשבים ונחשקים. המכונית נמכרה בגרסת קוּפֶה 2+2 מקומות או בגרסת קונברטיבל פתוחה; מעולם לא הוצגה גרסת ארבע דלתות, והקסם לא פג.
ה-E-Type המצולמת כאן היא משנת 1973, מדגמי סדרה 3; מנוע V12 בנפח 5.3 ליטרים מסיע את המכונה, מכניקה אצילית הראויה לשכון בחרטום כה מדהים. מנוע זה הוכנס ל-E-Type ב-1971, לאחר שהתברר כי מנוע ה-V6 כבר אינו מספק את הביצועים הנדרשים; הגדלת משקל המרכב, עליית התפוצה של תמסורות אוטומטיות ונורמות זיהום חדשות בלעו את עדרי הסוסים הקשישים. מנוע 12 הבוכנות עם 274 כוחות הסוס לא הפך את היגואר למפלצת כבישים כמו למבורג'יני או פרארי, אבל הוא העניק לבריטית הספורטיבית את הנשימה שחסרה לה באותה תקופה.
בקיצור: העיצוב עשה את המוניטין
