בשנת 1983 ייסד סטפנו בֶמֶר בפירנצה, איטליה, חברת בוטיק לייצור נעליים, כשלנגד עיניו המטרה השאפתנית ביותר – ליצור את הנעל האיטלקית המושלמת. בזכות סקרנותו למד באופן דידקטי את הווריאציות הבלתי נדלות של הסנדלרות: בהתחלה תיקן נעליים, אחר כך השתתף בקורסים ובסדנאות, ובהמשך התמחה בטכניקה משלו, מוכרת ומוערכת עד היום. שם המותג נקשר יותר ויותר עם סטנדרטים גבוהים של אלגנטיות איטלקית, יוקרה ואיכות, וכיום הוא מהווה סמל של סטייל ועידון.
בשנת 2012 נפטר סטפנו לאחר מאבק במחלה קשה, והוא בן 48 בלבד. ניהול המותג עבר לידי ידידו תומאסו מֶלאני, 43, מנהל עסקים בהכשרתו ונצר משפחתי למותג היוקרה של תיקי עור בעבודת יד, Scuola del Cuoio. כשאני שואלת את תומאסו מה גרם לו לעזוב את העסק המשפחתי ולהתמסר לזה של סטפנו, הוא מחייך, מסרק באצבעותיו את בלוריתו הנאה ומשיב במבטא איטלקי מלא כריזמה: "הבנתי שאם הירושה הגדולה של העיצובים, הסטייל, הטכניקות והרעיונות של סטפנו, כמו גם צוות האמנים המומחים, היו מתפזרים או, גרוע מכך, הופכים לעסק מסחרי בלבד, זה היה הפסד גדול".
האם שמרת על קו העיצוב של סטפנו?
"בהחלט. מספר העיצובים שסטפנו השאיר הוא מדהים, אז אני עובד עדיין על עיצובים שהוא עשה, ורק עושה טאץ'-אפ ומעדכן אותם קצת. הרי חלק מהם נעשו בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת".
ספר לי על החוויה שעובר לקוח מהרגע שהוא נכנס אליכם בפעם הראשונה ועד הרגע שבו הוא אוחז בקופסת העץ היוקרתית, שבתוכה זוג הנעליים.
"קודם כל, סטפנו היה ידוע כאחד מחמשת הראשונים בעולם שעשו נעלי Bespoke, כלומר, נעליים הנתפרות אך ורק לאדם אחד ועל פי מידותיו האישיות – Made to measures. הפרויקט העיקרי שלי, מיומי הראשון בחברה, הוא להביא את החוויה הזאת לעוד לקוחות, שלא בהכרח חשים את הצורך לקנות Bespoke או אינם יכולים לממן נעליים כאלה, אבל עדיין מחפשים את העידון, הטעם והריגוש במשהו שמיוצר במיוחד בעבורם ובאותה איכות. זו הסיבה שהגינו את נעלי ה-Made to Order. אז כשלקוח נכנס לחנות, השאלה הראשונה שאנחנו שואלים היא האם הוא מעוניין ב-Bespoke".
מתי תמליץ על Bespoke?
"אני, למשל מידה 40.5, ואני יכול לבחור כל נעל שאני אוהב בגרסת Made to Order והיא תתאים לי. לכן אני לא צריך Bespoke, כי אין לי מגבלות מיוחדות שצריך להתחשב בהן, כמו צורת רגל מיוחדת או בעיות יציבה. כשאין צורך ממשי ב-Bespoke, השאלה הבאה שלי היא האם האדם מעוניין בכך בכל זאת, על מנת להיות שותף לעיצוב צורת הנעל עצמה. למשל, עד כמה מחודד יהיה חרטום הנעל. יש עניין פואטי סביב עיצוב הפרטים של הנעל של עצמך, וזה הדבר הראשון שבו צריך להגיע להבנה עם הלקוח, כי גם בגרסת ה-Made to order אנחנו משתמשים באותם חומרים והלקוח יכול לבחור את הצבע וסוג העור, הוא רק לא יוכל לבחור את צורת הנעל עצמה. כלומר, שיטת Made to order מספקת 90 אחוז מחוויית ה-Bespoke".
אין אופציה להיכנס לחנות ולקנות נעליים?
"יש לנו מלאי קטן, שנקרא Ready made, 300 זוגות בערך בפירנצה, ועוד כמה מאות בודדות במדינות שבהן המותג מופץ".
ייצור Bespoke יקר יותר במידה משמעותית?
"בהחלט. מחירי נעלי ה-Made to order או ה-Ready made יתחילו בדרך כלל ב-1,150 אירו; מחירי ה-Bespoke מתחילים ב-3,500".
כמה זמן לוקח לייצר זוג נעליים?
"Bespoke הוא תהליך ארוך, שמתחיל מעיצוב תבניות הנעל. אחר כך מסננים את העיצובים שהלקוח אוהב. לאחר מכן נפגשים ללקיחת מידות, וכעבור חודשיים-שלושה נפגשים שוב לניסיון מדידה, כדי לוודא שהנפח נכון וכל הנתונים תואמים. בדרך כלל יש עוד עבודה לעשות, שנמשכת כחודשיים-שלושה נוספים, כך שבתום כשישה חודשים הנעליים נמסרות ללקוח. לעומת זאת, בנעלי Made to order מודדים, מבצעים התאמה אישית, ותוך שלושה חודשים הנעליים מוכנות".
כמה אנשים עובדים על יצירת זוג נעליים אחד?
"ב-Bespoke רק אדם אחד עובד על זוג נעליים, מלבד החיתוך. ב-Made to order וב-Ready made על זוג נעליים אחד עובדים ארבעה אנשים".
אלגנטיות ספונטנית
אין זה משנה איזו שיטת ייצור יעדיף הלקוח – הכל נעשה בעבודת יד קפדנית ובלתי מתפשרת, ומכאן האיכות הגבוהה שאנשי מותג סטפנו במר מצליחים להשיג. "מתחילים בחיתוך ידני, שמאפשר להרגיש את העור. חיתוך במכונה הוא חיתוך אגרסיבי שמסיח את הדעת. גם עשייה ידנית של אימום הנעל היא משהו עם רגישות גדולה שלא תושג לעולם על ידי מכונה, ובמיוחד ב-Bespoke, כשהאימום אינדיבידואלי וצריך לחשוב כמה מתח לשים בכל חלק. התפירה הידנית מעודנת יותר, קרובה יותר לקשת, ובכך מעניקה תמיכה טובה יותר לרגל. כשמדובר בעבודת יד – אתה רואה את זה ומזהה את זה. יש בזה קסם, ואין פשרות", מסכם תומאסו.
אכן, פשרה היא לא מילה מוכרת בלקסיקון סטפנו-תומאסו. והדברים אמורים לא רק לגבי הייצור בעבודת יד, אלא גם בכל הקשור לחומרי הגלם. מדובר בסוגי עורות יוקרתיים וקלאסיים, ובהם קוּדוּ (אנטילופה אפריקאית), קורדובן (החלק שמעל זנב הסוס), שור, צבי, סוס, באפלו, פרה, אנילביו (עור עגל מצרפת), פיל, היפופוטם, תנין, טריגון, פיתון, לטאה, בת יענה, דג Perch, "ואפילו איילים רוסיים משנת 1786, שעורם הושג מספינה טרופה", מוסיף תומאסו, "ומלבד כל אלה, סטפנו היה הראשון בתעשייה שעשה שימוש בעורות של כריש ושל כלב ים".
נראה כי מבחינתכם, נעליים הן הרבה מעבר לפריט אופנה נוח.
"במשך 30 שנה דאג סטפנו שלנעל תהיה זהות, בלי שתבלוט יותר מדי. נעליים הן אבזר, הן צריכות לספק נוחוּת ולהגדיר את האלגנטיות הספונטנית והלא מתאמצת".
מהו העיקרון שמנחה אותך בעשייה?
"להיות הוגן עם הלקוח, לדבר אתו על הציפיות שלו מהנעליים. לעולם לא אדחק בלקוח, אני מעדיף שההזמנות יהיו קטנות, זוג אחד בכל פעם. אני בונה על הלקוח מערכת יחסים ארוכה".
כשאני שואלת אותו מיהם הידוענים שלהם עיצב נעליים, אני מקבלת תשובה שלא ציפיתי לה. במקום לפרט באוזני בגאווה את אותם שמות נכספים, הוא בוחר לא להשיב. "סלבריטאים מדברים הרבה על הנעליים שקנו, מפני ששילמו להם בשביל זה. אנחנו לא עושים את השיווק הזה. כן, יש סלבריטאים ברשימת הלקוחות שלנו, אבל אני לעולם לא אשתמש בשמותיהם כדי למכור".
יש לקוח מוכר שזכור לך במיוחד?
"טסתי פעמיים למלך סעודיה בשביל זוג נעליים".
יש לכם סטייליסט בחנות?
"אני הסטייליסט".
אין ספק, תומאסו הוא סטייליסט במהותו, בשפת גופו ובחיתוך דיבורו. אבל לא זו בלבד. מדובר באיש עסקים ממולח, שמנהל מותג-על בדרך לא שגרתית ובאפס יומרות. הוא מסרב לגייס עובדים חיצוניים, מנוסים ומיומנים ככל שיהיו, ומעדיף לזהות כישרונות, ללמד אותם את התחום עד רמת מאסטר ולגייסם לצוות הייצור. הוא הספיק כבר לסמן "וי" על ניו יורק, ועכשיו האתגר הבא שלו הוא השוק האסייתי. הוא מייצר את הנעליים האישיות שלו בעצמו ומעדיף אותן מיוחדות ולא בצבע שחור, ולמרות זאת, יש סיכוי טוב שתתפסו אותו בנעלי אולסטאר.
www.stefanobemersrl.com