הקסם של קובה הוא בפשטות שלה. מעֵבר למכוניות הישנות משנות החמישים, הבניינים הצבעוניים והמוזנחים, הסלסה במועדונים והאנשים מאירי הפנים, הבירה הוואנה מציעה גם סצנה אמנותית ותרבותית למקומיים ולתיירים שנוהרים אליה. הטרנד הכי לוהט בעיר הוא בילוי לילי ב-Fabrica de Arte Cubano ("מפעל לאמנות קובנית") או, כפי שהמקומיים מכנים אותו בקיצור, FAC.
המבנה עצמו צמוד למסעדה הידועהEl Concinero בשכונתVedado שבלב הוואנה, והוא שייך עד היום למדינה. בעבר הרחוק הוא היה מפעל גדול לשמן, ואחר כך עמד נטוש ומוזנח במשך שלושים שנה. שר התרבות הקובני החליט להחזיר חיים למקום, ונתן אותו למפיק וזמר הרוק המקומי הידוע אקיס אלפונסו, אשר היה מחובר לאמנים רבים, במטרה שיקים בו מרכז תרבות. המפעל שופץ ועוצב מחדש, אך שמר על הצביון התעשייתי האותנטי שלו, וכבר חמש שנים הוא פועל כמרכז אמנותי חברתי, אשר מוּנָע מהצורך לתמוך ולקדם אמנים מכל התחומים: מוזיקה, מחול, תיאטרון, קולנוע, אמנות צילום, וידיאו ארט, אופנה, עיצוב גרפי ואדריכלות. הקונספט של פבריקה הוא להפוך את האמנות הקובנית העכשווית, על כל גוניה, לנגישה יותר למבקרים, במחיר סמלי של שני CUC או שני דולרים לאדם.
בכניסה מקבל כל אורח כרטיסייה, שאותה הוא מחתים תמורת אוכל או שתייה. הרעיון הוא לא להוציא את הארנק במהלך הבילוי במקום, ורק ביציאה לשלם על הכל. ליזמים הצעירים שמפעילים את הברים ואת דוכני האוכל יש הזדמנות להרוויח (במונחים מקומיים), והם מחויבים למכור בזול. בקבוק בירה, למשל, עולה רק דולר וחצי, מחיר שמתאים לכיס של רוב הקובנים.
הקהל הוא הטרוגני – כ-60 אחוז מקומיים והשאר תיירים בכל הגילים. לפי הנתונים של פבריקה, 90 אחוז מהמבקרים במקום לא נחשפו מעולם לאמנות, והביקור מספק להם אינטראקציה ישירה עם היוצרים וחוויה אמנותית ראשונה בחייהם. מרגש לראות צעיר או צעירה אוחזים בבקבוק בירה או בכוס רום ומצטלמים סלפי לצד עבודת אמנות.
המקום פועל בסופי שבוע בלבד – ימי חמישי עד ראשון – ואז הוא מלא עד אפס מקום, כ-2,500 איש בכל ערב. אפשר לראות כאן אלפי צעירים קובנים אופנתיים אשר, בניגוד לתיירים, לא צריכים לעמוד בתור הארוך המשתרך בכניסה למתחם. האווירה המשוחררת והמחשמלת מזכירה יותר לופט ענק בניו יורק או בברלין, ומאז שפבריקה החלה לקבל חווֹת דעת מצוינות ב-"Trip Advisor" היא הפכה להיות אחת האטרקציות המומלצות שאסור לפספס בקובה.
את זה הבינו גם מישל אובמה, הנסיכה ממונקו, הזמר מיק ג'אגר ועוד מפורסמים רבים שבילו במקום, ולמעשה, אין ביקור רשמי בקובה של שרים וראשי מדינות שאינו כולל גם ביקור התרשמות מסצנת האמנות הסוערת בפבריקה.
אמנות והקשר הישראלי
הקומפלקס של פבריקה מחולק לחללים רבים, וכל אחד מהמבקרים יכול למצוא בו עניין בהתאם לנטיית לבו: חדר קונצרטים, חדר קולנוע, חלל להופעות חיות, תיאטרון, חדר מחול, גלריות לאמנות, מסעדה, חנויות של מעצבים צעירים, דוכני אוכל וברים.
מחלקת האמנות מנוהלת על ידי הישראלי אנריקה רוטנברג, שכבר יותר משלושה עשורים מחלק את זמנו בין הוואנה לתל-אביב. רוטנברג, יליד ארגנטינה, הוא המפיק והבמאי של הסרטים הישראליים "בר 51", "המיועד" ו"נקמתו של איציק פינקלשטיין", סרט שזכה בשנת 1993 בשבעה פרסי אופיר, ובהם פרס לבמאי הטוב ביותר, לתסריט הטוב ביותר ולסרט הטוב ביותר. מתעשיית הקולנוע עבר רוטנברג לתחום הנדל"ן ובנה את הסיטי של הוואנה – קומפלקס משרדים ועסקים ענקי בלב העיר. בעשר השנים האחרונות חזר לעולם האמנות, והוא צלם סטילס שמביים בעצמו את כל צילומיו הצבעוניים בסטודיו שלו בפבריקה. הוא גם אב גאה של אמנית הווידיאו הישראלית המוערכת מיקה רוטנברג, אשר חיה ופועלת בניו יורק ומציגה במוזיאונים בכל העולם.
התערוכות בפבריקה מתחלפות מדי שלושה חודשים כדי לתת במה לאמנים הפעילים במדינה, הן אמנים צעירים בתחילת דרכם והן ידועים יותר. התערוכות תמיד קבוצתיות, ובכל אחת מציגים כ-25 אמנים. כל קיר או פינה במבוך של המבנה מנוצלים להצגת אמנות, דבר שמאפשר קשר ישיר בין האמנים היוצרים לבין הקהל שבא לבלות וליהנות במתחם.
95 אחוז מהאמנים המציגים בתערוכות הם קובניים, והאחרים הם אמנים בינלאומיים שיש להם קשר עם קובה. האמנות המוצגת פה היא אמנות עכשווית של מיצבים, מיצגים של פרפורמנס, ציורי שמן והרבה אמנות דיגיטלית שכוללת וידיאו ארט וצילומים.
בפבריקה לא עוסקים במכירה של עבודות אמנות, ואם מישהו מעוניין לרכוש יצירה המוצגת בתערוכה, האוצרים במקום מתווכים בינו לבין האמן, שעל פי החוק הנהוג בקובה, יכול למכור רק בסטודיו שלו. בכלל, בקובה אין גלריות אמנות פרטיות, אלא רק ממשלתיות, כיאה למשטר קומוניסטי, כך שפבריקה מסייעת לאמנים ונותנת להם במה להציג את אמנותם בפני הקהל הרב שמגיע למקום.
נקודת אור נוספת בפרויקט, ערכית מאוד, היא הקשר עם הקהילה. האמנים שמציגים את עבודותיהם בתערוכות מחויבים להדריך ילדים בנושא אמנות בחוגים המתקיימים בחודשי הקיץ. בנוסף על כך, במהלך חופשת הקיץ המרכז פתוח יום נוסף בשבוע – בימי רביעי בשעות הערב המוקדמות – במטרה לחשוף את הילדים המקומיים לתוכן אמנותי כבר בגיל צעיר.
הופעות עוד ועוד
חלק לא מבוטל מההיצע התרבותי העשיר של פבריקה מוקדש, כאמור, למופעים, ואלה מוגשים במגוון רחב של תחומים. בכל אחד מהערבים שבהם המקום פתוח מתקיימות שלוש הופעות שונות. אלה שמוגשות בשעות המאוחרות יותר הן הופעות מוזיקה – להקת רוק, ג'ז או די.ג'יי ידוע, ואלה שבתחילת הערב מציעות בכל יום סגנון אחר: בימי חמישי מוזיקה קלאסית, בימי שישי הופעת מחול, בשבת תצוגת אופנה ובראשון מופע תיאטרון. באתר האינטרנט של פבריקה (www.fac.cu) יש תוכנית מפורטת של ההופעות והאירועים.
בחמש השנים האחרונות הופיעו במקום מוזיקאים מרחבי העולם – אמריקאים, סלובנים, שוודים וצרפתים, אבל האינטרס העיקרי כאן הוא להציג אמנים קובנים. מרכיב חשוב בתוכנית האמנותית הוא ארט פרפורמנס – מופע מול קהל, המשלב תחומי מדיה שונים, שיח גלריה עם אמנים, סופרים, שחקנים, מעצבים, אינטלקטואלים ואנשי תרבות אחרים.
פבריקה היא, למעשה, סמל לתחילת הפתיחות של קובה לעולם. מרכז מעורר השראה, שמקרב את הדור הצעיר לתרבות ולאמנות מכל התחומים, מלא חוויות ואירועים תחת קורת גג אחת.
